Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 275

275 הערות וציונים מבטו של הרצל היה מלכותי. מרוכז, ,מלא עצב, אציל ונחוש רצון. בל הנוכחים באולם התפרצו בסערת התלהבות עצומה שנמשכה למעלה :מרבע שעה (יעקב צינעמאן — ("טעאדאר (בנימין זאב) הערצל", פאריז, 1956, 169). הרצל נתקבל בתשואות כבירות שנמשכו חמש עשרה דקות (זאב לקויר — ״תולדות הציונות״, עמ׳ 90). התשואות נמשכו כחמש־עשרה דקות (עמום אילון — ״הרצל״, עמ׳ 266). משך רגעים אחדים רעד האולם מזעקות שמחה, מחיאות כפיים וקולות קוראים ורקיעת רגליים (אלכם ביין — ״הרצל״, תשל״ז, עמ׳ 184). "הדבר היחידי שהם זקוקים לו" ...ובקבלת הפגים להערצל, כאשר ד״ר ליפה הישיש מבוקארסט מסר לו את פטיש הנשיאות באמרו: "הדבר היחידי שהם זקוקים לו ,הוא ארץ :האבות״ — לא יהא בכך משום ביטוי מספיק לומר, שהערצל נתקבל בתשואות. תרועות כאלה והתלהבות כזו מתרחשות לעתים רחוקות באנגליה (יעקב דה־האז — ״תאודור הערצל״, שיקאגו־ניו־יורק, 1927, כרד א׳ ■עט׳ 172, אנגלית). "יחי המלדי" מ. בן־עמי סיפר בין השאר: ..."והנה קם הערצל ממקומו וקרב אל הבמה, שקט, זקוף קומה, מרוכז בתוך עצמו. כל העיניים מופנות אליו- ימשך רגעים אחדים רעד האולם מקריאות שמחה, ממחיאות כפיים וקולות ,ורקיעות רגליים-חפץ אדיר התעורר בלבי, כורח פנימי, לקרוא לתוך ים סוער וצוהל זה בקול גדול: "יחי המלד!" (מובא בספרו של אלכס ביין: ״הרצל״, תשל״ז, עמ׳ 185). אין להבין מכאן, אם אמנם בן־עמי קרא את הקריאה הזאת, או רק התעורר בו הרצון לקרוא. הדבר מתברר בזכרונותיו של ד״ר מ. אבנר: "משנכנסתי אל האולם הרגשתי באדם גבוה בעל זקן שחור. לא ידעתי -מי האיש-באותו רגע פרצו תשואות סוערות, שכדוגמתן לא שמעתי בימי חיי. הקהל קם על רגליו והריע לכבודו, ואילו אחד מהקרואים קרא בקול רם: "יחי המלדי" ("העולם", גל׳ מ״ה, תש״ז). ויעקב צינעמאן מספר בספרו הנ״ל: "מבטו של הערצל הביע •מלכות, מרוכז בתוך עצמו, מלא עצב אצילי והחלטיות. כל הנוכחים באולם פרצו בסערת התלהבות עצומה שנמשכה יותר מרבע שעה (הדגשת המעתיק). 29 באוגוסט — היום בו נולד משיח הדבר סופר ברשמי הקונגרס ב״ג׳ואיש כרוגיקל״ (גליון 3 בספטמבר,