Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 251

251 ליפה, מאלץ, מאנדלקרן, מאנדלשטאם, מארגוליס, מארבוס, מארכוס ד״ר גתן פתחיה קארפל לי*פה (1915—1830). מראשוני עסקני חובבי ציון. עוד בראשית שנות השמונים ניהל תעמולה נלהבת לרעיון ישוב ארץ־ישראל. היה בין מייסדי האגודות הציוניות הראשונות ברומניה ומראשי הועד המרכזי שלהן בגאלאץ, שבעזרתו נוסדו המושבות זכרון־יעקב וראש־פינה. הזכיר את זה בנאום הפתיחה שלו לקונגרס. ד״ר דוד מאלץ (—1868). מוותיקי התנועה הציונית בגאליציה. ממייסדי האגודה הציונית הראשונה "ציון" בלבוב ומעורכי השבועון הציוני בפולנית "פשישלושץ". מטובי הנואמים והמטיפים לרעיון הציוני. ד״ר שלמה מאנדלקרן (1902—1846). משורר ומלומד עברי. מחבר הקונקורדאנציה הגדולה לתנ״ך. היה מראשוני חובבי־ציון ופרסם בעתונים ובמאספים שונים שירים מלאים רגש על רעיון שיבת ציון. ידוע היה בזמנו שירו לכבוד "הנדיב הידוע" (הבאתן רוטשילד). הערצתו את הבאתן רוטשילד גרמה לו כשלון בקונגרס, כשקם והציע להביע לבארון הכרה על פעולותיו, והרצל הגיב על כך בקפידה. פרופ׳ מאפס מאנדעלשמאם (1912—1834). רופא עיניים מפורסם. ידיד קרוב ונאמן להרצל וממנהיגי הציונות ברוסיה. יש מזהים אותו עם גבורו של הרצל, פרופ׳ אייכענשטאם ב״אלטנוילאנד". הקונגרס ננעל עם דברי סיכומו הנלהבים. אחרי מות הרצל פרש מהתנועה הציונית והיה ממייסדי ההסתדרות היהודית הטריטוריאלית (יט״א). ד״ר שמואל צפי מאתולים (1922—1858). רב ראשי בפירנצה. היה אחד המבשרים הראשונים והנלהבים ביותר של הציונות באיטליה. »»רוך מארפום (—1844, מת במלחמת העולם הראשונה). סופר, פילוסוף אורתודוקסי בקראקוב. בספריו הגרמניים על החסידות מצא קירבה בינה ובין שיטת הפילוסופים החדשים. ראה תפקיד לעצמו לקרב את היהדות החרדית אל הציונות ולהשפיע מרוח היהדות המסורתית על הציונות. היתד. חיבה הדדית בינו ובין הרצל. אולם לבסוף התרחק מההס¬ תדרות הציונית, ולא נצטרף אפילו כשנוסדה הסתדרות חרדית בתוך המחנה הציוני. ברתא מארפום (1910—). עסקנית ציונית חרוצה, היתה שותפה לבעלה בפעולותיו למען התנועה