Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 250

ציונים לתולדותיהם 250 למען תחייתו הלאומית של עמו. אך לא עמד בו מרצו, והוא בואש ועזב את המחנה הציוני. ד״ר שאול רפאל לאנדאו (1870—1945). היה מעוזריו הראשונים של הרצל ועורכו של "די וועלט" בשנתו הראשונה. בשנת 1898 התחיל בהוצאת עיתון מוקדש לתנועה העבודה "דער יידישע ארבייטער" (גרמנית), בטאונם הראשון של פועלים ציוניים. אחרי הקונגרס השני פרש מהסתדרות הציונית עקב סיכסוכים בינו ובין הרצל, וניסה אחר־כך להקים בוינה מפלגה יהודית לאומית ליהודים שמאסו בהתבוללות ולא הגיעו למסקנות הציוניות. ספר זכרונותיו: Sturm und Drang 11 Zionismus“דנה, 1937, רצוף שנאה להרצל. אחרי פלישת הנאצים לוינה היגר לארה״ב, נפטר שם. אברהם לדדריפו־ל (1921—ו ). עתונאי עברי לאומי מצויין. בא לקונגרס אחרי שהותו כמה חדשים בארץ. שימש במשך שנים ככתבם של עתונים ברוסיה והשפיע על העתונים הגדולים בעלי ההשפעה "טן" ו״פיגארו" לפתוח את עמודים למאמרים על הציונות. בשנת 1903 יסד וערך את העתון העברי היומי בוארשה "הצופה". השתתף בבמות הספרותיות העבריות החשובות ביותר. בשנת 1910 השתקע בארץ והיה בין עורכי "הארץ". ד״ר היינריד לוה (1951—1869). מייסד ארגון הסטודנטים הציוני הראשון בגרמניה (1895) ועורך הירחון הציוני הראשון בברלין "ציון". שהה בארץ לפני כינוס הקונגרס ונבחר כציר מארץ־ישראל. משנת 1933 עד סוף ימיו שימש כמנהל הספרייה העירונית "שער ציון" בתל־אביב. משה לוזינסקי (1903—1873). מחשובי העסקנים בתנועה הציונית ברוסיה. היה המזכיר הכספי של ההסתדרות הציונית ברוסיה וממארגניה החרוצים ביותר. שימש גם כמנהל ענייני הקולוניאל־באנק. גרשון לוריא (1917—1861). מטובי העסקים הציוניים ברוסיה. היה ממארגניו ומייסדיו של הקולוניאל־ באנק וחבר הדירקטוריון של הבאנק. ד״ר יוסף לוריא (1973—1871). מראשוני החינוך העברי החדש ברוסיה. חי בארץ משנת 1907. שימש במנהל מחלקת החינוך בארץ מטעם ההנהלה הציונית.