Mannheim
Compact Memory

Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 248

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
Volume
1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
Issue
פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
Date
1898-01-01
Page
Seite 248 (sequence 301)
Language
German, English, Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
45% known words query
IRI
…/3476254-3476255-3476256--0303-3519090
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

ציונים לתולדותיהם 248 דוד דייוויס טריטש (1935—1870). סופר ועסקן צבורי, בעל תכניות ישוביות שעוררו התנגדות וויכוחים בקונגרסים הציוניים. בקונגרס השלישי הציע את האי קפריסין להתישבות יהודית, והצעתו נדחתה. בקונגרס החמישי הציע את החלק המצרי של פלשתינה, אל עריש, וגם הצעתו זו נדחתה. בכל זאת התנגד בקונגרס הששי להצעת אוגאנדה. בקר בארץ ועזר לביצועם של מפעלים שונים. עלה שוב לארץ בשנת 1933 ויזם את המושב של עולי גרמניה בשרון רמות השבים. יצחק יפינובסקי (1917—1842). עורך־דין ועסקן צבור, בוארשה. מראשוני חובבי־ציון. השתתף באסיפת קאטוביץ והיה מראשי התנועה הציונית ברוסיה. הרצל התאכסן בביתו כשעבר את וארשא. אחרי הקונגרס השביע פרש והיה ממנהיגי ההסתדרות הטריטוריאלית. אברהם שלום יהודה (1952—1877). פרופסור למזרחנות. בשנות המלחמה העולמית הראשונה הורה במכללת מאדריד והשתמש בקשריו בחוגי המדינה והמדע הגבוהים להצלת הישוב מהעריצות התורקית. כיליד הארץ ומקובל בחוגי המנהיגות של העולם הערבי האמין באפשרותו לתווך בין המנהיגים הציוניים והערבים, והתמרמר כלפי ההנהלה הציונית שלא נתנה לו את האפשרות. לייב יפה (1948—1875). משורר, סופר ועורך, תועמלן ציוני מעולה. מעורכי העתונות הציונית ברוסית, יידיש ועברית. מעורכי "העולם" בתקופת הופעתו בוילנא. עלה לארץ ב־1919 והיה מעורכי "הארץ". מנהל ראשי של קרן היסוד מ־1962. נספה בהתנקשות הערבית הרצחנית על המוסדות הלאומיים בירושלים (ל׳ אדר א׳, תש״ח). גוסטאב גבריאל כהן (1906—1830). בנקאי בהאמבורג. חבר הנשיאות ומחשובי הצירים של הקונגרס הראשון ושל הקונגרסים האחרים שהשתתף בהם, והרצל החשיבו ביותר. חותנו של אוטו וארבורג. עוד ב־ 1891 פרסם חוברת "שאלת היהודים והעתיד"(גרמנית) ובה ראה את פתרונה בשיבת ישראל אל ארצו. זיגמונד בהן (1922—1870). הצטרף בנעוריו לתנועה הציונית בברלין עוד לפגי הרצל. היה ממייסדי האגודות הראשונות של פקידי המסחר היהודיים, שהיוו אחר־כך את :הסתדרות "פועלי־ציון" בגרמניה והיד. אחד מעסקניה הפעילים ביותר.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.