Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 189 (sequence 225)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0227-3519014- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
189 הרב כהן הנהלת המפלגה, שאנו יודעים עליה שאינה מכבדת את דעתנו, נוהגת באונם כלפי החרדים. אני כשלעצמי אינני מאמין בזה, אך זהו פשר הדבר, מדוע התיחסו החרדים עד כה בקרירות. בעיקר חוששים הרבנים האורתודוכסיים, אף כי הם אוהדים ביותר .את ישוב א״י, שבמושבות הגוסדות באה״ק יהיו היהודים נאלצים לחלל את קדושת השבת. הם חוששים שבגלל הכוון הדתי של הרוב יעדיפו את אותם החוגים שהם תמימי דעים אתו. כשתנוח דעתנו בענין זה על ידי הצהרה מפורשת, אז יסתלקו החששות ואנו ננסה להשפיע בחוג אחינו לדעה שיתקרבו אל הציונות. אני מבקש מאת הנשיאות להודיע, מהי העמדה שהציונים חוש־ חושבים לנקוט בשאלה דתית זו (תשואה). הנשיא: ראשית, הנני מודה למעלת כבוד הד״ר כהן על הופעתו הלויאלית כמתנגדנו עד כה ועל גילוי הלב שבמשאלתו, שעל פרטיה ודאי לא אשיב. הנני יכול להבטיחכם שאין הציונות מתכוונת לשום דבר העלול לפגוע בהכרה הדתית של איזה כיוון שהוא בתוך היהדות* **)), (תשואה סוערת). כתוספת לסעיף אחד מסדר היום עלי להעיר הערה קצרה. במשך השנה האחרונה הגיעו אלי מא״י הרבה תלונות על תקלות במושבות. סבורני, שאתכוון לרגש הרוב בקונגרס, אם לא אכנס בדיון מפורט על התלונות הללו, •כי אם אשאיר את זה לועדה, שתמציא לה הסברים מפורטים. כל מהלכו של הקונגרס שלנו היה כה מכובד שאיננו רוצים להכניס בו נימה פוגמת. קשיים מצויים בכל מקום, בכל המעשים האנושיים, וכן גם פה. אני סבור, שהנני מביא בחשבון את התלונות האלה בהודיעי עליהן. כעת נמצאים בסיומה הזמני של מלאכתנו. עלינו להביע קודם את התודה לעיר מארחת זו, שקבלה אותנו בסבר פנים כזה, לממשלה שהרא¬ תה לנו הרבה אותות של אהדתה על ידי הקלת פעולת ההכנה לקונגרס ועל ידי נוכחותו של האדון נשיא הממשלה, יועץ הממשלה פרופי ד״ר פאול שפייזר, בחלק מהדיונים. ועוד עלינו להודות, ובודאי לא תהא בזה סתירה") לגילוי הדעת שניתן לד״ר כהן — לציונים הנוצריים ,שהנני *) כזאת הביע אמנם הרצל כבר בנאום הברכה בפתיחת הקונגרס בדברו על הציונות כתשובה אל היהדות, אל "ביתנו הישן", אל "בית־אבא": ״אין אנו הוגים רעיונות נועזים על פריצת גדרים״; "רחוקה מאתנו כל כוונת זדון של חילול הקודש". (המתרגם). **) במקור: ״ובודאי תהא בכך סתירה״, הנוסח ב״די וולט״ הוא: "ובודאי ל א תהא בכך סתירה" וזה, ודאי, הנכון (המתרגם).