Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 186

יום ג׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 186 על פני, כי אין זו אלא אוטופיה גמורה לדבר על דבר בי״ס גבוה, בעוד שאין לנו בתי״ם עממיים. רבותיו היתכן שאין לי, כמורה באוניברסיטה, שום מושג, שאין לפתוח בי״ם גבוה בלי שיהיה על ידו בי״ם מכין? אם אתם תושבים עלי ככה, הרי זו טעות כפולה. לא לקחתי לי כלל לדוגמה את הסידורים הקיימים עתה והחלוקה המקודשת של גימנסיה ואוניברסיטה והפרוגראמה שלהן. דעתי על ביה״ס אחרת היא לגמרי. אני מתאר לי לגמרי אחרת את תמונת ביה״ס הגבוה, שמתפקידו להכין לחקירה ועבודה במדע ובחיים המעשיים. אך כדי לברר לכם את הדבר עלי להרחיב את הדבור על תכניתי, וזה איני רוצה ואיני יכול כאן. ובכלל, המדובר הוא בזה שכבר נאמר בפירוש בתקנות האגודה "ציון", שנוסדה בהיידלברג לפני כמה שנים, על: "יצירת מרכז אחיד לכל השאיפות המכוונות לחינוך הרוחני בקרב המושבות העתידות להוסד בא״י. מרכז זה יוסד על ידי הקמת בי״ם גבוה לשם רכישת כל הידיעות הדתיות, המדעיות והמעש¬ יות — א. מחלקה תיאולוגית, ב. עיונית וג. טכנית־אגרונומית". מובן מאליו, שיחד עם זה הבאתי בחשבון, שאם מישהו ירצה לקבל את השכלתו מראשיתה, יש לדאוג גם לדרגת תרבות זו. אולם מה שחסר לנו בעיקר, הריהו מרכז לתרבותנו, וביצירת מרכז כזה לכל שאלות התרבות של היהודים מדובר כאן. התפקיד הוא גדול וכה חשוב ואף דורש פעולות מוקדמות כה מרובות, ואני הצעתי את זה עוד לפני 20 שנה, כשעוד לא היה כל סימן של מושבות, אף כי ידעתי שהצעה כזו ודאי נראתה אז כהזיה גמורה. אך לאט לאט הבינו בכ״ז מעטים, לאן זה יוביל. במשך שנים שמעתי וקראתי שוב על דבר ההצעה הזאת מצדדים שונים. מתחילים לתפוש, איזו חשיבות לדבר. וכעת, רבותי! הלא תופסים אתם, שאם הננו מבינים באמת לאן זה מוביל, הרי דרושה ראשית כל עבודה מוקדמת חשובה ביותר. מטרת הצעתי היא להכין את הפעולות הללו. אני מוסר, איפוא, לשיקול דעתה של הועדה לברר את הדבר מכל הצדדים ובין השאר לרכוש אנשים, שיחברו ספרי למוד בעברית לכל המדעים אשר ילמדו במוסד זה. אותם האנשים האומרים לסייע לכך יואילו נא לבוא אתי בדברים. ברצון אמסור פרטים בענין זה. אלה הם בערך ראשי הפרקים, שהיה בדעתי לנגוע בהם לעת עתה כאן. אני מקוה להציע בקרוב תכנית מפורטת. יהי רצון שתקויים ההבטחה: "כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים". (תשואות סוערות *). *) הסטינוגראפים לא הבינו את משמעותו של הפסוק העברי הזה. הרצל פנה