Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 183 (sequence 219)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0221-3519008- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
183 אהרנפרייז מאורגנים. מעתה עלינו לשנות את הדבר. כשם שהתאספנו פה ליצור עבור כל תנועתנו ארגון אחיד, כן רוצים אנו שתחית הלשון העברית תתקדם מעתה בדרך תכניתית מאורגנת יפה. מן הדין שפעולה זו תהא בעיקר מחנכת. הכונה היא, שלמוד העברית יהיה חלק מחינוך הנוער שלנו. ישנם כבר הורים הרוצים לתת לילדיהם חינוך עברי, אלא שחסרים. הם את האמצעים לכך. אין מורים, אין ספרי למוד ראויים, אין שיטה קבועה. רק המעטים שבמעטים בני יכולת הם להתגבר על הקשיים הללו. כאן דרושה פעולתנו. עלינו ליצור הנהלה מרכזית, שתפקידה יהא לסדר שעורים ללימוד הלשון העברית חינם בכל מקום שאפשר ודרוש ולדאוג ליצירת ספרי קריאה ולימוד. הנני מתאר לי את זה בצורת אגודות בתי״ס עבריים כלליים, שתוסד כדוגמת אגודות בתי הספר הגרמניים והסלאביים. אני סבור, שנקל להוציא לפועל יסוד אגודת בתי״ס כזאת. נניח, שישנם׳ בכל העולם 50.000 יהודים המתענינים כמונו כאן, שהלשון העברית תשוב לתחיה בקרב עמנו. כל .אחד ישלם את התרומה השנתית המינימאלית של פראנק אחד לערך. רבותי! בהכנסה של שנה אחת בסך 50.000 פראנק תוכל אגודת בתיה״ס העברית לקיים מספר הגון של שעורים, להוציא ספרי לימוד ולתמוך ביצירה הפדגוגית על ידי הקצבת פרסים מתאימים לאגוד זה. יהיו עוד תפקידים אחרים גדולים ורציניים הקשורים בחינוך -רב, שאיני יכול לדאבוני להזכירן פה. מפאת השעה המאוחרת הרינו הלאומי. לעגין זה הגיעו אלי מצדדים שונים הערות והצעות בעלות ערך נאלצים להסתפק בזה שנמסור את כל החומר לועד הפועל. אולם הצעה אחת עלי להעלות כאן בכ״ז, הריהי זו של הפרופ׳ שפירא. פרופ׳ שפירא הציע יסוד אוניברסיטה עברית בירושלים או ביפו (תשואה חמה). רבותי, הנני מצטער, שלא אוכל להצטרף לתשואותיכם. ודאי מאחל אני כמוכם מקרב לבי להגיע לזמן הזה שיהיה לנו משלנו בית מדרש למדע על אדמת מולדתנו. ודאי גם אני משוכנע בנחיצות יצירת מקום מפלט מדעי לנוער הלומד שלנו מכל הארצות, מקום שם יעסקו בלימו¬ דיהם באורח אנושי, לא מתוך זלזולים והסתות מצד חבריהם האריים. ולסוף יודע גם אני להעריך, איזה שגשוג נהדר לכל חיינו הרוחניים יביא אתו ייסוד אוניברסיטה עברית. ברם, רבותי! היכן יוקח היום החומר האנושי לזה? הרי עלינו לחשוב על סטודנטים, שמלבד השכלת בי״ס תיכון יביאו אתם גם את הידיעה העברית המתאימה, וכאלה אינם כיום, לפחות, אינם מרובים. לדידי הרי זה ממש מובן מאליו, כי אי אפשר לדבר על אוניברסיטה עברית, כל עוד חסרה גימנסיה עם לשון הוראה עברית. זה יהיה התפקיד השני של ארגון בתי הספר. עלינו להזדרז ככל האפשר להגדיל בהדרגה את בית־הספר הקיים ביפו בן ארבע הכיתות שלי