Mannheim
Compact Memory

Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 180

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
Volume
1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
Issue
פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
Date
1898-01-01
Page
Seite 180 (sequence 218)
Language
German, English, Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
64% known words query
IRI
…/3476254-3476255-3476256--0220-3519007
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

180 יום ג׳ לדיוגים * הישיבה שלאחר הצהרים שמלאו 23 שנים מיום עלות השולטן שבימינו על כסאו — אינני יכול להמנע מהביע, שאנו יהודי א״י חייבים תודה למושל חסד זה. סבורני, שעל נציגא״י מוטל החובה, אף על פי שאנו רחוקים מהאלהה, להעלות את זכר אותם הלוחמים הותיקים שלחמו בעדא״י ועלינו להודות, שלולא אותם שפעלו למעננו, כי אז לא היינו מגיעים לא״י. עלי להזכיר את זה יען כי נשכח, ששני ציונים רומאניים, שלחמו ראשונים למען עניננו, נובחים כאן, והרי הם ד״ר ליפה ופינלס. אני רוצה להביע לשניהם את תודתי הלבבית. אף על פי שאינני ציר רשמי, הריני בא בכ״ז בשליחות מסוימת להכריז בשם אחינו וחברינו בא״י, שאנו עומדים על אותה נקודת ההשקפה שהיא השקפתם של ציוני כל העולם ולהביא את זה כאן לידי ביטוי. איננו מתחשבים בזה, אם משאלותינו תבאנה בחשבון, אם עקב הקונגרס יגבר סבלם של המתישבים, נשא את זה מאהבה, כשם שסבלנו עד כה למען תקומת העם היהודי, למען תחית הרוח היהודית (תשואה רבה). אולם בל נשכח, שאין זה כל כך פשוט לדון ברותחין את ההתישבות בהוה• יכולים איזה אנשים מבחוץ להוציא לעז על ההתישבות שלנו, שלא נעשתה כדבעי, יכולים לומר לנו, שדרושות אולי מאות שנים, .אם נלך בדרך הישנה, אך עם כל זאת אנו סבורים, שנחוץ בהחלט ליצור לנו מצב חוקי למען ביצוע ההתישבות על בסיס יותר רחב. עלינו לברר לעצמנו, שאין ההתישבות קיימת על החקלאות גרידא, כי אם כל יהודי שעולה לא״י הריהו מתישב ובמובן זה כבר נעשה משהו. אם אמנם עד כה לא ראינו ברכה במפעלנו, הריני רוצה בכ״ז לומר, שלא רק 6—7 אלפים מתישבים נמצאים בא״י, כי אם הרבה יותר, כי על כן כל יהודי שנמצא בא״י הריהו בחזקת מתישב. בירושלים, למשל, הננו מונים, לפי השערתי: 40.000, בחברון — 15.000, ביפו — 5.500 בטבריה — 4.000, במושבות — 7.000, בס״ה: 70.000 *) יהודים. זהו מספרנו בקרב האוכלוסיה שמונה 4—5 מאות אלף תושבים, היינו, 15% של האוכלוסיה. רבוי האוכלוסיה התעשיתית הוא, כידוע, רב יותר מהחקלאית. ברם עלינו להודות על הרבוי הזה בעיקר לאותה עמדה שהננו תופשים. אכן מודה אני, שמיבצע החוקים אינו כזה שבאירופה ואף אינו יכול להיות כזה, כמו שיש גם באירופה ארצות, שהחוקים אינם מבוצעים שם בדקדוק גמור, אולם דוקא חסות הממשלה גרמה לכך, שהיהדות שלנו מתפתחת והולכת במרץ על אף כמה קשיים. חלילה לי לא להודות, שישנן בא״י תקלות קשות, ברם יודע ) לשם הדיוק : 71,500 (המתרגם).

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.