Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 143 (sequence 173)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 51% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0175-3518962- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
143 מיזם סכנה זו אפשרית אפילו כשהמניות תחולקנה לשיעורים קטנים — מ־10 עד 25 פרנקים. במקרה זה יכבד עלינו גם אוסף הסכומים הגדולים (מיל- יונות). בטוח יותר האמצעי השני — ייסוד חברות שיתופיות לרכישת קרקעות בא״י (תיקון בתי חרושת וסידור בתי מסחר וכו׳ — ראוי שישאר לפעולת יחידים). היקף הבעלות הקרקעית של מתישב יכיל: בית דירה, רפתות, מחסנים ועוד, וכן אדמת שדה וגן, במידה שמשפחה בת חמש נפשות תמצא די קיומה, לפי דרישות צנועות, לבות גם האינונטאר החי והדומם. כל זה יעלה בערך ל-5—6 אלפים פרנק. כזה יהא סכום הערבות של כל חבר בחברה השיתופית הנוסדת על יסוד ערבון מוגבל. בראש וראשונה באים בחשבון היהודים ברומניה, גאליציה ורוסיה. בארצות אלו יתאגדו מ־50 עד 100, 200 חבר ויותר לאגודה שיתופית אחת. אגודות שיתופיות רבות כאלה בארץ אחת תהוינה קבוצה, ולזו תהא בעיר הבירה, או בקהילה הגדולה בארצה, הנהלה מרכזית. כל חברה שיתופית יוצרת לעצמה את הבנק שלה. מקורות ההכנסה יהיו: א) דמי ההרשמה, ב) תשלומי חברים, פקדונות ועוד. פקדונות החסכון יכניסו רבית נמוכה. החברים יקבלו בעד כספם המופקד דיוידנדה שנתית, בעוד שדמי ההרשמה של כל חבר יהיו לא יפחות מ־10 פראנק, שישמו ליצירת קרן מילואים ולכיסוי הוצאות ההנהלה. ההנהלות הארציות המרכזיות (הבנקים) תעמודנה בקשר אמיץ עם שאר הבנקים המרכזיים הארציים, וכולם יהיו כפופים לאכסקוטיבה, לפי שעה ללשכת הקונגרס בוינה.— אלה הם הקוים היסודיים לאירגון זה. אחרי ייסוד הארגון מתחילה תעמולה רבה בתוך החברות השיתופיות בארצות השונות. נמשכת רכישת חברים וגבית דמי ההרשמה ופקדונות החברים. הסכומים הניגבים יועברו אל הבנק (הבנק המרכזי הארצי), פרט לחלק העשירי. והנה מסתמא יימצאו בכל ארץ אנשים שירצו להתישב בא״י ובכל מקום יהיו אנשים בעלי יכולת לשלם לאלתר 5—6 אלפים פרנק תמורת המשק החקלאי, שהם עומדים לרכוש, וכל השייך לזה. סכומים אלה יושקעו תיכף ברבית ואנשי סוג א׳ של המתישבים הללו יקבלו דיוידנדה עד התישבותם על הקרקע. לגבי סוג זה לא תהיינה להנהלה כל טענות ותביעות של תשלומים ורבית וכו/ אולם סוג המתישבים הזה נושא באח¬ יות עוד חמש שנים נוספות, כדי לחזק ,את כושר האשראי של כלל המש¬ תתפים. יהיו עוד חברים, שיוכלו להכניס 4,000 3,000 או 2,000 או רק 1,000 פרנק. סוג זה, ב׳, יקבל את אותה אחוזת הנחלה, אותה הכמות והאיכות, כסוג א/ גם אלה מקבלים בעד הסכום המושקע דיוידנדה מתאי¬ מה עד התישבותם. אולם סוג זה יתן להנהלה תעודה אפותיקאית על סכום