Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 141

141 ברנשטייו־כהן באוסטריה וכו׳). הרבה ציונים מתנגדים לכל אחת משתי הדרכים: לראשונה — יען כי עלולה היא להביא להשתעבדות המתישבים לבעלי־ הון יחידים. עלול להיוצר מעמד קטן בעלי הון, בעלי רכוש קרקעי עשי¬ רים והמון רב של חקלאים נטולי קרקע, פועלים עניים, שקיומם אינו מובטח במאום. ולדרך השניה מתנגדים הם משום שאינה אלא מפעל של צדקה ולא מפעל עם. העם בעשה תלוי בחסד העשירים. הבה נתבונן בכל אחת משתי הדרכים הללו. אין ספק שבארון רוטשילד, המממן של ההת־ ישבות הנוכחית בא״י, הועיל מאד בקחתו תחת חסותו כמה מושבות וסיפק להן כל הזמן כסף, אך עם כל זה, הרי זו טעות להאמין, שהבאתן היהודי הנדיב הציל בזה את ההתישבות בארץ־ישראל. הוא הציל ודאי מושבות יהודיות ואם זה כמה משפחות יהודיות, אך ההתישבות הא״י לא היתה יורדת לטמיון גם בלעדי הבארון וסכומי הכסף העצומים שלו, היא היתד. רק נדחית למספר שנים מסוים. חלוצי ההתישבות לא הביאו בחשבון את הבארון רוטשילד, בנעצם לראשונה את צפרניהם שותתי הדם באדמת המולדת ואומץ רוחם והתלהבותם היתד. עומדת להם עוד, למען טהר בזעתם ודמם את האדמה הקדושה מהחטא הגדול של עזובה ושממה. אילו היה לנו הרבה נדיבים חובבי ציון כבארון רוטשילד ולא רק אחד, כי אז היינו כבר מתגאים אולי לא רק על 10—20 מושבות בא״י אלא על מאות מושבות פורחות, אבל אזי היו לנו בא״י כמה תריסרים בעלי אחוזות מה שלהם ומה לנדיבם, שברצונו תלויים כולם ביחד וכל אחד לחוד. לכן מזהירים גם כמה ציונים על המו״מ עם בעלי הון יהודיים, שעלולים להיות רק לרועץ לעם. אנו מצדנו איננו מפקפקים כלל, שבין העשירים היהודיים, כמו בתוך העם נמצאים פאטריוטים אמתיים המקדישים ברצון את הונם לענין הגדול של העם ללא כוונת רווח ושלטון. רק עם בעלי הון כאלה יכולים הציונים להתקשר, אתם יכול הקונגרס והאסקוטיבה שלו לשאת ולתת, רק עשירים מסוג זה יכולים להחיש את רכישת א״י ותחית העם היהודי. ואשר לאגודות הצדקה של ההתישבות, הריהן מצטיינות בזה, שכספן והקרקעות שנרכשו על ידן אינם שייכים לאיש אחד, כי אם לכל העם. אך לא יתכן לוותר עליהן. ההיסטוריה והנסיון מורים, שהרבה יהודים מחמת עניותם לא יוכלו להשתתף באיזה מפעל שהוא או איגוד, אך הם יכולים להיות פועלים מצוינים בעלי עתיד בטוח. המון זה זקוק לעזרה דחופה בצורת קרן לאומית. וכן יכולה כל התעמולה הציונית, כל המפעל הגדול של החינוך ושינוי הערכין של עמנו, לשאוב את כל האמצעים רק מתוך קופות חברה כאלה. רבים הם הנפגעים על ידי ה״צדקה", כי על כן רגילים להגדיר בשם זה מושג שאינו לכבוד לאנושיות, כי אם לחרפתה.