Mannheim
Compact Memory

Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 138

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
Volume
1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
Issue
פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
Date
1898-01-01
Page
Seite 138 (sequence 170)
Language
German, English, Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
59% known words query
IRI
…/3476254-3476255-3476256--0172-3518959
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

יום ב׳ לדיונים * הישיבה שלאהר הצהרים 138 הארץ ישראליות, אלא שהוא נפגע עד למעמקיו על ידי חוסר העצמאות ומחמת חוסר האמון לבארונים תופשי השלטון. השאלה, כיצד נשיג את א״י, מעניינת מאד את כל הציונים. יש ביניהם המאמינים רק בהתישבות ההדרגתית ■האיטית על ידי סינון אנשים לארץ? מפלגה אחרת, מבלי שתצהיר על עצמה כמתנגדת להתישבות, סבורה שההתישבות צריכה להיפסק ועל כל הפעולה להיות מכוונת לכך, שא״י תושג דרך השער העליון*), למען יסד שם מדינה אוטונומית תלויה בטורקיה ולרכוש את הסכמת כל מעצמות אירופה לתכנית זו. מפלגה שניה זו מציעה, איפוא, לפעול ככה, שהשאלה הציונית תוצע לפני קונגרס אירופי. שתי השאיפות נלחמות אחת ברעותה ומאיימות לעורר פילוג במחנה הציוני. יש לקוות שהקונגרס, שנוכחים בו גם ידידי ארץ־ישראל המכירים בחשיבותו של הקונגרס ונפשם מלאה את האידיאל של התחיה הלאומית הפוליטית, יהיה מסוגל לבחון את שתי הדרכים ולבחור בראויה מהן. לי נראה, שאיחודן של שתי הדעות תוך עבודה בשני הכיוונים גם יחד יכול להוביל אל המטרה. אין ספק, שאין לרכוש את א״י ליהודים בלי הסכמת טורקיה ואישור הקונסוליה האירופית וששאלת א״י הפוליטית מן הדין שתבוא במוקדם או במאוחר לפני כס הדיפלומאטים האירופיים והטורקיים. אך זה יהיה בעתיד הרחוק למדי, אחרי ההתגברות על הקשיים העצומים. אל נשלה את עצמנו, המאבק שנאבקו איזה עמים, למשל, בחצי האי הבאלקאני היה קל משלנו. כי על כן אותם העמים חיו על אדמתם שלהם, בעוד שבא״י ישנם יהודים מעטים, נוסף לזה המעצמות ונתיניהן רגילים לפתור את שאלת היהודים לגמרי אחרת וקשה יהיה לנו לשנות את דעתם ולעניין אותם בדבר, שרוב היהודים עצמם אינו מעונין בו עדיין למדי. שאלת העצמאות הפוליטית בא״י נראית, איפוא, לא כשאלת העתיד הקרוב ביותר. אולי גם זה לטובה. הזכרנו כבר, שעמנו נטול חינוך יהודי פוליטי אם א״י תמסר לנו תיכף, הרי יתגלגלו לשם מן הסתם ביחוד האלמנטים הלא־רצויים ביותר שבעם היהודי. כשרונם יעמוד להם והיהודים האלה יסודרו בכל זאת, אלא שהם גם יהוו מדינה, כהרבה מדינות אחרות, עם כל אותם החסרונות הסוציאליים, ומן הסתם עוד גדולים מהם, על בסיס מדיני בלתי יציב. כוח המדינה החשוב ביותר, היינו הפאטריוטיות הפוליטית של העם, יחסר לה. הפאטריוטין־ת תוכל להגיע י) ארמון השולטן. — המתרגם.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.