Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 139

139 ברנשטיין־כהן לדרגת התפתחות גבוהה במדינת היהודים העתידה רק אז, כשתהא מורכ¬ בת מבחירי בני ישראל וטובי צעיריו. הגלות בת י״ח מאות השנים גרמה לאסון הרבה יותר גדול מזה שנראה עם סקירה ראשונה. אכן מהבהב עדיין בעמקי הנפש היהודית זיק הלאומיות היהודית והציונית, ברם לחלק גדול של הדור היהודי הזה אבד כל הכשרון לחיים יהודיים לאומיים ומוסריים. אפשרית, איפוא, יהדות עצמאית מהחלק הקטן של האלמנט המובחר שבו בלבד ושל הדורות הבאים. דרושה סבלנות ואין לדחוק את הקץ. בעיקרון ה״הדרגה", שנטו אהריו במשך 15 השנים האחרונות של התנועה הא״י מיעטו לעשות חיל לא משום שהוא מוטעה, אלא מחמת זה שבוצע על ידי נושאיו באופן חלש מאד, בלי המרץ הראוי ורצון ההקרבה. ידידי א״י והאגודות הא״יות פעלו ללא שיטה כל אחד בפני עצמו, ללא תכנית, מבלי שירגישו את כוח המפלגה מאחורי גבם — הרגישו את הרפיון ואזלת היד שבבדידות, לא היוו בקרב היהודים ולא בקרב העמים האחרים מפלגה אמיצה. אגודות ההתישבות רכשו את חבריהן במידה עלובה מאד ובתור מעמד מצומצם בעם היהודי, היינו: בתוך אותה שכבת העם המוכשרת פחות מהכל לא״י. העם עצמו לא נמשך כלל אל האגודות הללו, חסרה תעמולה אי״ת בקרב העם. כפי שמוכח מהעובדה, שאין עתון ארץ ישראלי בז׳ארגון. ההתישבות עצמה היתד. מאורגנת באופן גרוע ולקוי, ולכן נוסדו עד כה כל כך מעט מושבות, ואף אותן קיומן עוד טרם הובטח ביותר. יהודי א״י לא נמשכו כמעט כלל להתישבות ולא נעשה מאומה כדי לתת כיוון פוליטי הולם לתושבים היהודיים בערי ארץ־ ישראל וכפריה. הקונגרס הציוני יאחד את כל ידידי א״י לשלמות אורגא¬ נית, יכריז על עצמו כעל מפלגה בין היהודים והעמים ובכחות מאוחדים ידחוף את הענין קדימה. המרכז הרוחני הנ״ל ירבה בהרבה את מספר הציונים על ידי תעמולתו הנמרצת, הרוחנית והמוסרית, ביחוד בקרב הנוער המתבגר והעם. בהתחשב בכשרונות הרוחניים הגדולים של העם היהודי יש לצפות, שחלק גדול של הדור הבא לא יתרום רק פרוטותיו לענין הכללי של תקומת היהדות, אלא יראה את תתיתה כמטרת חייו. צאצאינו יאזרו את כל כוחותיהם כדי להתישב בא״י. על הקונגרס לבחור, איפוא, מלבד ב״מרכז רוחני" בעוד ועד לישוב א״י, שלתקנותיו המעוב¬ דות יהיו כפופים כל ועדי ההתישבות של כל הארצות. על ועד זה ללמוד את ידיעת א״י ביסודיות ובפרטות, לרכוש בעזרת ועדי ההתישבות שטחי אדמה נרחבים הראויים לחקלאות וליסד שם בראשונה מספר מושבות ע״י יהודים מוכשרים מא״י ואירופה. ככל שירבה מספר האנשים המוכשרים להתישבות, כן תרבינה המושבות• את המושבות יש לסדר באופן, שכל מושבה תהא רכוש עצמה ולא רכוש עשירים פרטיים ולו גם נדיבים