Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 122 (sequence 154)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 53% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0156-3518943- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ידם ב׳ לדיונים ♦ הישיבה שלפני הצהרים 122 את מספר חברי הועד המרכזי וכן את מקום מושבו קובע מדי פעם הקונגרס העולמי. מלבד זה קובע הלז את מספר האנשים, שהועד המרכזי רשאי לספחם. הועד המרכזי יקים במקום מושבו לשכה מרכזית בת שלש מחלקות מקבילות לשלשת הועדים. לכל הפחות על תשעה מבין חברי הלשכה המרכזית יהא לקבוע את מושבם במקום מושב הלשכה. כועד המרכזי כן נבחרים גם הועדים הארציים על ידי האספות הארציות של הציונים, שבשאר הדברים הם מתארגנים באופן עצמאי, לפי התנאים המקומיים. גם הועדים הארציים יקימו לשבות לנהל את הקורספונדנציה והתעמולה. הועדים הארציים בוחרים מתוכם את נאמניהם שעומדים בקשר עם הועד המרכזי. בשם פעולה דיפלומאטית־פינאנסית תכונה הפעולה שמתפקידה לשאת ולתת עם הממשלה הטורקית לשם הבטחת התישבותנו והשגת ערבויות במשפט העמים או המדינות, וכן גם המשא ומתן עם השלטונות, עם אילי הכסף, לשם השגת האמצעים הכספיים הדרושים לפעולה ההתישבותית המעשית. זו האחרונה הריהי מקיפה ביותר ותלויה יותר מדי בתנאי השעה כדי להרחיב עליה כאן את הדיבור. יש להעיר, שבזה כלול לא רק יסוד מושבות חקלאיות, אלא גם יצירת מוסדות מלאכה ותמיכתם, בנין מסילות ברזל ושאר דרכי תחבורה, בניית מיתקני נמל וסידורי הנהלה עצמאית קולוניאלית. ההסתדרות זקוקה לפעולתה לקרן, זקוקה לכסף, הדרוש, כידוע, לא רק להנהלת מלחמה. השאלה, כיצד ליצור את הקרן הלאומית הזאת העסיקה את האישים המנהיגים בתנועתנו הרבה מאד, כפי שמוכח מהעובדה, שנשלחו אלי דוקא לענין זה מספר רב של הצעות מפורטות. ברצוני למסור עליהן בקצרה, שהן האדונים הללו יציעו בוודאי בעצמם הצעות מנומקות מסויימות. הצד השוה שבכל ההצעות הללו, שכולן הולכות בגדולות, ומניחות שלימוד קרן זו דרושים סכומי כסף עצומים. הפרופ' ד״ר שפירא רוצה ליסד קרן על ידי מגביות חד פעמיות ועונתיות, שאסור יהא לנגוע בה, עד שתגיע לסך 10 מיליונות לירות שטרלינג. בשני שלישים של קרן זו יותר להשתמש רק לרכישת קרקעות, שאסור יהא למכרן ורק מותר יהיה להחכירן ל־49 שנים. הוצאת סכום העולה על הרבית השנתית תאופשר רק על פי משאל העם היהודי. הלוחם את מלחמתנו בשלזיה, האדון מוז ס מקאטוביץ׳ רב־הזכויות, אומר ליצור את הקרן על יסוד אגודות שיתופיות. כל חבר ישלם 10—15 כתרים דמי הרשמה ו־100—150 כתר מדי שנה. החבר מקבל תמורת השתתפותו קרקעות וכלי חרישה, שתמורתם עליו לשלם רבית, עד שישולם סכום 5.000 כתר במלואו. האדון מוזס מקוה להשיג באופן כזה בערך מיליארד למען קרן החברה.