Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 125 (sequence 155)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 49% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0157-3518944- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
125 ב ו ד נ ד. י י מ ר ההסתדרויות הארציות להוציא ולהפיץ חוברות ועלונים לשם תעמולה, כשם שח״האחדות היהודית הלאומית בגרמניה" התחילה בהצלחה. גם על ידי יסוד אגודי התעמלות יהודיים, שחבר מפראג הציע במכתבו אלי, עשוייה התעמולה להתקדם, כמו על ידי האגודים האקאדמיים. מלבד החשיבות הסוציאל־פוליטית של תנועתנו יהא לזה ערך חשוב גם להתפת¬ חות המוסרית של הנוער היהודי שלנו בהסחת דעתו מתענוגות חיי הכרך המודרניים המשחיתים את הלב ואת השכל ולהפנותו אל שאיפות רוחניות נעלות משותפות ואמונים גופניים מחסנים. אמנם התעמולה האישית יהא תמיד העיקר בהפצת רעיוננו. כל מי שנפשו חדורה אמיתם של עקרונותינו יהיה הלוחם הטוב ביותר למענם בחוגו. בנקל יוכל לבטל את הדעות הקדומות הקיימות נגד תנועתנו והחשדים שנתעוררו, ולהאירם באור הנכון. התעמולה תצליח אך אז, כשנכשיר לכך את הלב והמחשבה של האנשים הקרובים אלינו כרעים וידידים. קשרי הידידות, שריב המפלגות איים לנתקם, יהודק ויתמלא תוכן חדש על ידי שאיפות משותפות לשם מטרד. יפה ונעלה. הריני מסיים. בראשית נאומי השויתי את העם המאורגן לגוף חי. העם היהודי בהוד. הריהו, לדאבוננו, בריה שאבריה נחלשו ושותקו מתוך אפס מעשה במשך מאות בשנים. תפקידנו הוא להחיות את העצמות היבשות, להפיח שוב רוח של שאיפות רעננות ושמחת בטחון בגוף העם, כדי שהעם המתנוון והולך יבריא וישוב לאיתנו ויוכל שוב להעניק ופגעיו, עד שכמעט איבדנו אפילו את הסגולה הטבעית, להרגיש את המהלומות הניתכות עלינו ולהרתע מפניהן או להתנגד להן. כה פחתה לאנושות מרותו החפשית. איננו צריכים להוכיח את צרותינו■ יום יום פעולתו של יצר הקיום בעמנו. רק בזה יש להסביר את הדבר, שישנם אחים מסוימים, חסידים שוטים של ימינו, שמכחישים אפילו את העוני היהודי הבא מהמזרח ודופק ביאוש על דלתותינו. אך בל נצא למלחמה במלעיגים היהודיים הללו כפי שההתרגשות הרגעית עלולה לעוררנו לכך על נקלה. ההיסטוריה תפסח עליהם ותהרץ את משפטה על דברי הלהג של אותם האדונים, כשם שהוקיעה לדורות את בוגדי העם הקדמונים מנלאוס הכהן הגדול המתיון ויוספות פלאביוס המתרמא. ספינת העם היהודי נעה תועה ללא מטרה בלב הים הסוער והמשתולל באין רב חוב¬ לים ותופש בהגה שיובילה אל חוף מבטחים. גזרה היא שנגזרה לפני מאות בשנים. הבו נא לעם את מנהיגיו והאניה שתנוהל כדבעי תגיע במהרה לשמחת נוסעיה אל החוף המאושר, אל הארץ המבטיחה לנו שלום ודרור.