Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 123

123 ב ו ד נ ה י י מ ר גם אחד מזקני תנועתנו הצעירה ד״ר בירר מסופיה עסק בשאלה זו. הוא וציר הלשכה הרומאנית הגדולה של מיסדר "בני ברית׳/ שהיא יוצאת מכלל האגודות מסוגה השטופות בהתבוללות, הוא ומד ברוצינד הנם בדעה אחת, שיש להתרים כל בית־אב יהודי לקרן הציונית בתרומה שנתית קבועה. כל ההצעות נובעות מנקודות השקפה מעניבות וכולן מכילות בלי ספק גרעין טוב. אף הצעת בירר וברוצינר עלולה להיות בת ביצוע אולי בשביל מזרח אירופה. על זה לא אוכל לדון. רעיונו של הפרופ׳ שפירא נותן מקום לחששות. הוא רוצה להניח ביסוד הכלכלי של הישוב העתיד להיוצר את תיקון בעלות הקרקעות של ד״ר הרצקה ופלירשהיים יחד עם חוקי התורה לשנת היובל, וכן להנהיג משאל עם בשאלות ההנהלה. הרעיון לקבוע כבר כיום את מוסדות הכלכלה הלאומית בישוב העתיד להיוצר, נראה בעיני כנועז ביותר, וביחוד נועזה קבלת החלטות מחייבות בלי נסיונות מוקדמים, קבלת שיטה שביצועה כבר הוחל במוש¬ בות "פריילאנד", כפי שהן מכונות, ושעדיין אף אחת מהן לא הגיעה לכלל שגשוג. משאל העם, כפי שפרופ׳ שפירא קובעו, נראה בעיני כמעשה שלא ניתן לביצוע. באמצעות האגודות השיתופיות המוצעות מאת האדון מוזם לא נגיע, רבותי, לסכומים גדולים. החומר האנושי המוכשר להתישבות אין לו לרוב רובו הסכום הדרוש של 5000 כתרים, ואותם שהון זה מצוי בידם אין להם על פי רוב לא הרצון אף לא הכשרון לעבודת האדמה. החקלאות היא יסוד מוסד של כל כלכלה לאומית, גם עלינו להתחיל קודם כל בהתישבות. סבורני, שאוכל להבטיח. שפתרון שאלה זו פשוט הרבה יותר מכפי שחושבים. אינני צריך כמעט להדגיש, שאני כשלעצמי הנני סומך ביחוד על חבורו המחושב של ידידי הד״ר הרצל. ההון נמשל, אם להשתמש בציור בועז במקצת, לנערה מחונכה יפה המסתתרת תוך צניעות, כשאוהב קל דעת יהיר אורב לה. כך דרכו של ההון להעלם, כשמפעלים חדשים בעלי בטחון מפוקפק מחפשים כסף בשוק, וכשאך צץ מפעל הגון, הצעה המבטיחה רווחים, אז נמצא ההון בשפע. הסכומים הנכנסים על ידי תרומות יספיקו לכסות לפי שעה את הוצאות התעמולה וההטפה לרעיוננו. תפקידה הראשון של הועדה הפינאנסית יהא עתה, הואיל ולא נוכל לקוות לסיוע מצד מוסדות בנק אחרים, להקים בנק מיוחד למטרתנו, כלומר: ליסד בנק יהודי. מטרת הבנק יהיה קידום מפעלי החקלאות, התעשיה והמסחר של המתישבים היהודיים בסוריה וא״י. כל עוד אי אפשרי השימוש בכספים אלה באופן זה, רשאי הבנק, ככל מוסד כספי, להשתמש בכלפים העומדים