Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 119

119 ב ו ד נ ה י י« ד הדתיים הקדומים. מובן מאליו, שהאנשים האלה מצפים למצב האידיאלי עוד בעתיד הקרוב ביותר. הרצון הוא כאן אביו של הרעיון. אדון אחד, שהוא בדרך כלל .איש פיקח, בעל השכלה, סוחר גדול, הבטיח לי ש״עולם־ הבא זה״ יבוא בעוד חמש שנים, ולכל המאוחר — בעוד 20 שנה — ולנו מיחסים אוטופיות! כל הארגונים הללו אינם נותנים, איפוא, בשום פנים את אפשרות התפתחות הרעיון המדיני, לחתימת הרצון לעצמה לאומית בחותם המשפט. הנה כיון שהגענו לדעה, שהעם היהודי צריך למען קיומו והת¬ פתחותו התרבותית להוות צבור מיוחד וכבר ניתן ביטוי להכרה, שהננו זקוקים לבית משלנו, למען התפתחותו החפשית של האופי היהודי המיוחד, למען גילוי •כל שעור גדלם של הכשרון והסגולה היהודיים, ללא הפרעה מהלחץ וההגבלה המדכאים כל מיעוט, הרי עלינו ליצור למטרה זו אורגאנים מיוחדים לארגון לאומי חדש. אולם יחד עם זה אין ארגוננו ציוני בלבד, כי ענינו ויסודו הריהו העם כולו. הננו משוכנעים, כי בארגוני ההתבוללות לא בא עד כה העם היהודי וכוח הרצון שלו לידי ביטוי, אלא כנופיה קטנה של אילי הכסף בלבד, שהנם בכלל בינלאומיים ועל כוונות הבצע שלהם עטו מעיל של פאטר־ יוטיות חסודה. המלה פאטריוטיות בפי אנשים אלה אינה אלא חילול השם וכל התנהגותם מגוחכת היא. לשם יצירת ארגון יהודי לאומי אין אנו זקוקים לשום מאנדאט, כפי שרבני המחאה רוצים• האם ציפו מעולם אנשים חדורי הרצון לעזור לעמם לצאת לחרות מתוך הלחץ והעושק, אותם שקראו את אחיהם לליכוד לאומי, שהקריבו את עצמם למען הענין הקדוש, האם ציפו למאנדאט מאת נפשות העבדים הבוגדים והחנפים ומוגי הלב י כשבלבות מאות אנשים נלהבים חי הרצון להושיע את עמם המדוכא, הרי המאנדאט היחידי, שיכול להניעם למעשה משותף אינו אלא הכרת הצורך במפעל משחרר. הואיל ולפי שעה אנו לבדנו מייצגים את העם היהודי, הרי עלינו כאספה לאומית יהודית הנתמכת על ידי חלק ניכר של העם היהודי, להכין את אותם הסידורים הנראים באופן בולט כתנאים מוקדמים למאורעות מדיניים, ואלה הם: א) ארגונם של המוני העם שהרגשתם היא יהודיהדלאומית, ב) קישורו התרבותי עם ארץ מסויימת. אם אמנם תתפתח על ידי תנאים מוקדמים אלה מדינה ממש, אם תושג שוב בידי העם היהודי נקודת הפיסגה של תרבות לאומית — את פתרון השאלה הזאת נשאיר בלב בטוח לעתיד ולהשגחת הבורא. אכן, כיוון שדנו בשאלה: אם ולמה זקוקים אנו להסתדרות ■— ברצוננו עתה לדון איך צריכה להיות ההסתדרות, כדי שתוכל להועיל לעניננו. יסודה של ההסתדרות הזאת צריך להיות תכנית קצרה וברורה,