Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 118

118 יום ב׳ לדיונים - הישיבה שלפני הצהרים בהיולדה את האורגאנים שלה שמתקיימת בהם וגדלה ומתפתחת לפעולה, מה שאין כן הגופים הקרויים: סוציאליים, או פוליטיים. סימן ההיכר של גוף שכזה, של שותפות רוחנית בת כמה אנשים הוא בזה, שעליהם ליצור אברים מיוחדים להכרתם המשותפת, כדי להגיע אל האידיאל שלהם. גם העם אינו אלא גוף סוציאלי פוליטי כזה. כשהוא מתארגן, הריהו יוצר כלי מלאכה לקיומו והתפתחותו ונעשה לגוף לאומי מאורגן, היינו: ללאום. ביטויו הנעלה ביותר של ארגון מסוג זה הריהו הכרתו כמדינה מצד משפט העמים. לכן מציינים בפילוסופיה המשפטית את המדינה ככוח רצון העם המאורגן באופן חוקי. לא לכל לאום הכשרון לטפס ולעלות אל המדרגה העליונה ביותר של ההתפתחות? רק עמים בעלי כוח רוחני מובהק ואופי עצמי השיגו מטרה זו, אבל הן בכל לאום קיים היצר להבליט את אפיו המיוחד וכחו ביצירת מדינה. כשלאומים שונים חיים יחדיו בתוך איגוד מדיני גדול, גוברת בכל אחד מהם השאיפה, כשהוא מרגיש את עצמו חזק למדי, לכפות עליהם את אפים המיוחד של הלאומים האחרים, לדכאם, או במקרה אחר להפרד לגמרי מכלל המדינה ההיא וליצור מדינה עצמאית. יהא טיב הארגון של עם מה שיהיה — עליו להכיל את האפשרות להתפתח לארגון מדיני, עליו לכלול בתוכו את הגרעין ליצירת מדינה. מקור דכדוכו של העם היהודי מאז אבדן עצמאותו הלאומית הוא בזה, שלא היה לו בשום מקום די כח, שבתור מיעוט קטן מן הנמנע היה, שיעמוד לו כוחו עד כדי להגיע לשלטון מדיני, אף גם בזה, שלא יצר בשום מקום ולא יכול ליצור ארגון למען היבדל מהמדינות שבתוכן חי, וליצור צבור עצמאי. האומנם חסר העם היהודי ארגון כזהו האם לא היה תמיד מאורגן בקהילות? ודאי! פיצולן של הקהילות הבודדות, באין קשר אחיד ביניהן, לא איפשר התפתחות לאומית כלל. איחודו של כל העם לשם מטרות משותפות באין מרכז לאומי, היה בלתי אפשרי במוסדות המסועפים הללו. יגידו: הן קיימים בכל זאת איגודים המקיפים את כל היהדות בלי הבדל של השתייכות מדינית, למשל, חכי״ח או "בגי ברית" באמריקה. אד איגודים אלה אינם בחינת ארגון לאומי ולו משום כך שפשטו מעליהם באופן עקרוני את האופי הפוליטי ואינם רוצים לתמוך באחיהם אלא מתוך השקפת אהבת האדם. נוסף על זה עומדים איגודים אלה, בחלקם, על נקודת ההשקפה של ההתבוללות. ואילו עברו לעסוק בענינים מדיניים, כי אז לא היו מהווים ארגונים לאומיים אלא בינלאומיים. העובדה, שהארגונים הללו יהודיים הם, אין זה לגבם תכלית בפני עצמה, אלא נסיבה חיצונית, מקרית, שתחלוף לפי דעת מיסדיהם ומנהיגיהם, כשאך היסודות של אהבת האדם יהיו לנחלת הכלל, על ידי חיסול המשפטים