Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 117 (sequence 147)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 57% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0149-3518936- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
117 בלומנפלד, הרצל, בודנהיימר ד״ר ב ל ו מ נ פ ל ד חוזר בו נוכח ההתלהבות הרבה מהצעתו. מוצקין: האדונים שדרשו את המלה לפי "משפט העמים" מצהירים, שהנם מרוצים בשינוי ל״במשפט הכלל" ומביעים, שעם זה באה הכרתם לביטוי גלוי וישר לפני העולם (תשואה רבה). ד״ר הרצל: רשות הדבור לאדון ד״ר בודנהיימר להרצאתו על ההסתדרות הציונית *) ד״ר מ. י. בודנהיימר (קלן): חברי הקונגרס הנכבדים: הרעיון ■שאסף אותנו הדורי הכרה משותפת ומלאי רצון אחר לתת לעמנו בסיס איתן למען יוכל לבנות עליו את עתידו, הרעיון שקבצנו להתייעצות משותפת — הוא הוא ראשית ההסתדרות הציונית. העובדה הפשוטה של הקונגרס שרתה את עניננו שרות רב שלא ישוער והועילה תועלת מרובה, אף אילו נשארו דיונינו בלי שום תוצאה מעשית ישירה. כשם שיקרה תכופות, שאידיאה תעורר בחזקה גוף ורוח ותדרבן למעשים כבירים, כך העיר רעיון הקונגרס את היהדות בכל מקום מתנומתה בת אלפי השנים והביאה להכרת קיומה, אחרי שנתנו למרצנו להרדם בתרדמת בטלה. כסערה המפזרת זרעים מפרים על פגי ארצות רחוקות, כן עורר הרעיון :הזה לחיים חדשים בכל מקום שהתנועה הציונית חרדה שמה והמריץ את ידידינו להתארגן מול כל מתנגדינו הרבים מבפנים ולגלות את התלהבותם לקראת האספה הלאומית הראשונה. תפקידנו מעתה להצדיק את תקוות חברינו על התפתחותו של זרע זה לארגון בכוח אסיפתנו. איש מבין חברינו לא ישאל את השאלה, אם ולמה זקוקים אנו בכלל לארגון — בכ״ז הבה נעיין בה קצת. כל בריר, מביאה אתה לעולם טליך דעכטליך״, ראה עמ׳ 8, ההערה), המונה העברי משפט הכלל הובא לראשונה שם במהדורה א׳ של התרגום העברי של הפרוטוקול הזה (ירושלים, תש״ז) ׳ואושר רשמית בחוקת ההסתדרות הציונית העולמית. וכן התרגום: להקים בית מולדת מובטח, במקום: "לרכוש מקלט בטוח" אושר רשמית עם תרגומנו החדש לתכנית באזל בכללה. הרצל והקונגרס התכוונו, כמובן, לתקומת המדינה, שאי אפשר היה לעשותה למרכז הדיונים בקונגרס באופן מפורש, מחשש לתגובתו של השולטן ולגורלו של הישוב בארץ. אמנם ביום השלישי אחרי הקונגרס רשם הרצל ביומנו: בבאזל יסדתי את מדינת היהודים (המתרגם). ־*) צורת הכותרת איננה במקור (המתרגם).