Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 114 (sequence 146)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0148-3518935- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יום ב׳ לדיונים ♦ •הישיבה שלפני הצהרים 114 בות. אמנם יתכן, שבהופעתנו הפומבית הננו מעוררים לפי שעה כמה מכשולים לעבודה המעשית. אולם, רבותי! פעולת ההתישבות בשנים האחרונות המבוצעת לפי סגנון הישן לא תביא כל פירות. במשך 15 שנים יישבנו כמה אלפים אברים יהודיים, וזה לא עורר ענין רב בין היהודים. עובדה מעציבה היא, שהתנועה הציונית בעקרה מלב העם, מלבותינו, על ידי הפעולה ה״מעשית", כביכול. אנו, הנוער, חלינו בעבודה פעוטה זו, תחת המסוה של צדקה, באין תכנית, באין ארגון, בדרכי הברחה ובאפס תקוות. בראשית שנות השמונים הריעו הסטודנטים היהודים שברוסיה לקראת הרעיון הציוני; משחלפה הגדלות שבציונות חלפה אף ההתלהבות. מה הערובה, איפוא, שהטאקטיקה לא תשתנה, אם לא נקבל מלכת¬ חילה פרוגדאמה יציבה, שבה יהא כתוב, כי אנו מבקשים ליצור בארץ־ ישראל "בית־מולדת מובטח לפי משפט העמים"? אין לנו לחשוש מחמת הפורשים, באשר מוגי לב הם ביותר ואין בהם האומץ ללכת אחרינו. תועלתם גם עד כה לא מרובה היתה. העם היהודי לא המציא לפעולת ההתישבות אלא עשרות אלפים פראנקים בשנה ואלפי חברים. הנוכל להאמין כי העם נהג ככה מדעת, שמידה כה מעטה של אידיאליזם נתגלתה בו, כשהדבר נוגע בשאלה החיונית? ,אולם הרעיון, שכאן נוגע הדבר בישועתם, הצלתם, בפתרון השאלה הלאומית הגדולה שאין להכחישה, — רעיון זה לא הוצע להמוני העם היהודי כלל ועיקר, ובשביל קולוניסטים בפלשתינה הרחוקה הקריבו סכומים ניכרים למדי. הבה תנו לנו, לדור הצעיר, עבודה! השפיעו נא שנבוא לפגי העם היהודי באידיאל המולדת, לעורר הבנה בעד הפרוגראמה היציבה שלנו ולארגנו לפי דרכים חדשות ושיטות חדשות למען שאיפות פוליטיות! ההעלמה לא הביאה לשום דבר. אם לא נניע את כל העתונות והצבור על ידי מלה גלויה, תהיינה הצלחותינו אף בין היהודים מיצערות מאד. לכן אומד אני: כל ההעלמות הללו אינן אלא הטעאה עצמית של אותם המאמינים, שאין הממשלה הטורקית יודעת כלל, כי ברצוננו להתישב בא״י ולהתחיל בחיים פוליטיים לאומיים. עליה לדעת את זה, בי על הברית הציונית הגדולה מוטל לבוא דוקא אתה ביחסים ובמשא ומתן. ובסוף, עוד דבר: איכה יתכן, שעל אף השקפות העולם השונות נוכל לקשור קשר אחיד? הן דוקא אותו אידיאל של "בית־מולדת מובטח לפי משפט העמים" עשוי לבטל לחלוטין את כל הפלגות בתוכנו ביחס לשא¬ לות אחרות, חילוקים בני גוון דתי או הבדלי תפישת הרעיון הלאומי, שהננו מצטיינים בהם כל כך. חשוב, איפוא, לשם הסולידאריות שלנו, לשם הסולידאריות של כל העם היהודי שהאידיאל שלנו יבוטא בבירור.