Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 115

115 מינץ, נורדאו, ילומנפלד, הנשיא ד״ר מ י נ ץ מדבר כראש הנואמים בעד הניסוח, כפי שניתן על ידי הועדה *). ד״ר נורדאו: חלילה לי מהחליש את הרושם שעוררו בכם, כפי הנראה, דבריו המצוינים של הנואם הקודם, על ידי תוספות ארוכות. מכל מה שהוגד במשא ומתן קצר זה לא יכולתי אמנם למצוא שום נימוק, שאחזור בי מהצעתי הראשונה. אדרבא, הרגשות שנתן להם ביטוי לפעמים מעורפל, מחזקים בקרבי את המשאלה לראות את סופו של הויכוח הזה, היינו: על ידי הפגנה של התלהבות. ברצוננו להבליט את כל המאחד אותנו ולהרחיק מאתנו את כל מה שמפריד בינינו. ההתפלגויות לא תאחרנה לבוא עוד, פרצות לא תחסרנה, אולם תנו נא לנו, למיצער עם שחר תנועתנו, לשמש דוגמא של אחדות חגיגית בקבלת הפרוגראמה פה אחד, בתרועה! (קריאות נמרצות: הצבעהנ). ד״ר בל ו מנפל ד (להצבעה): אדבר בקצרה. סבורני, שלא אטעה בדרשי, שההצבעה תהא לפי השמות, כדי שלא כח הריאות ולא מחיאות הכפיים יביאו לידי הכרעה, כדי שההחלטה תהא ברורה ולא דו משמעית. הנני מציע איפוא, שעל הנקודה הזאת, אם "לפי משפט העמים", או "לפי המשפט", יצביעו לפי השמות. הנשיא: מונחות בעצם שלוש הצעות: הצעת הועדה, אחר־כך הצעת האדון מוצקין ושלישית: ההצעה "לפי משפט הכלל". והנה נתפסו אולי כאן רבים מהנוכחים לאי־הבנה. האדונים מהועדה, שמבוקשם היה לעורר את הקונגרס הראשון לגילוי־דעת מאוחד, באו לכלל הסכם על המעגל ההגיוני הרחב ביותר, שמקיף גם את המצומצם ממנו, בזה לא גילו כלל וכלל באיזו מדד. הם מחזיקים במעגל הפנימי ביותר, אם אוכל להגדיר את זה כך, של משפט העמים. הם נמנעו מלהביע דעתם, אך לא ויתרו. אם אנו עומדים, כפי שיתכן קרובים להגשמת האידיאל שלנו, יותר ממה שסבורים, עשויים נימוקים מסויימים שהזמן גרמם, שאין בהם כלל משום ויתור על נקודת ההשקפה, להצדיק ניסוח זהיר יותר. אני סבור, כי זה שמביא לידי פתרון מהיר, הוא משרת את העניין. יחס הקולות כבר ברור. אולם בכל זאת משאלת כולנו היא, שנקבל את הצעת הפרוגראמה פה אחד. ובמובן זה הנני מעיר, שלבחירת המונח "לפי משפט הכלל" יהא מסכים אולי כל משפטן. הנני מרשה לעצמי להציע לועדה י) דבריו לא הובאו (המתרגם).