Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 63 (sequence 89)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0091-3518878- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
63 בלקובסקי זה יכול היה אולי להיות גם באן, אילו לא השתתף ה״לאנדסבאנק" בחברת הבנק. מסיבות שונות שאין לפרטן כאן, שונא הבולגרי את אוסטריה בכל נימי נפשו ומכנה אותה בשם "ארץ היהודים". לשקוד על תפקידם וחובתם לטובת עניני העם ולהתחשב רק בנסיבות הנובעות משאלה זו. זה יכול היה אולי להיות גם כאן, אילו לא השתתף ה״לאנדסבאנק" בחברת הבנק. מסיבות שונות שאין לפרטן כאן, שונא הבולגרי את אוסטריה בכל נימי נפשו ומכנה אותה בשם "ארץ היהודים", או בלשונו: "טשיפוטסקא אבסטריה", והנה הושמעו בפרלמנט בשעת הובוח בשאלה זו כדברים האלה: אין אנו רוצים לעסוק עם ה״לאנדס־ באנק", תישמט קרקעו אצלנו לעולם. הננו רוצים להתכבד ולקחת כסף מאת בנקים, שהון יהודי (!!) וספקולציות יהודיות פועלים שם במידה הפחותה ביותר, דוגמת ה״קרדי ליאוני". אין אנו יודעים, לדאבוננו, אם הגאפוליובים המופקדים בקופות ה״לאנדסבאגק" שונים מאותם שב״קרדי ליאוני" על כל פנים עובדה היא, שהאדונים הצירים התנגדו להביא לידי גמר את ההלואה עם חברה שה״לאנדסבאנק" משתתף בו, מתוך נימוק, שאיזה בעל מניות יהודי עלול היה להרוית בעסק זה ,אי אלה פאנקים. אולם ביחוד יש כאן לציין, שעוד לא היו תנאי מלוה בולגרי כה נוחים, כאותם שהוצעו כאן (נגד הפחתה פעוטה בשער ההוצאה, היינו: בשני פראנקים, הסכימה החברה להפחית את הרבית באחוז שלם). ביתרונות אלה נאלץ להכיר אף נשיא הפרלמנט: ״אף על פי שהממשלה — אמר— לא הביאה לידי גמר את המלוה עם ה״קרדי ליאוני", אלא עם אנשים בלתי נעימים לנו, עלינו להודות שהתנאים נוחים". (פרוטוקול של האספה הלאומית התשיעית. ”Legislatur“ כרך 40, 11). כל המתחקה על החיים הפוליטיים של מדינות הבלקן יודע יפה. שהממשלה מורכבת לא רק מיוניוניים, כי אם גם משמרניים, ודוקא אלה האחרונים הם המפירים את תכניותיהם של הראשונים בשטח זה או אחר, על פי רוב למען נקוט בתחבולות נגד היהודים. אם היה בזמן מן הזמנים בולגרי חפשי לגמרי ממשפטים קדומים לגבי היהודים, היה זה סטאמבולוב. בהכירו את כשרונותיהם וכוחם הרוחני של היהודים, ביקש המדינאי הזה להשתמש בהם לטובת מולדתו. במשך שתי עשרות שנות קיום המדינה הבולגרית לא ראו היהודים ימים טובים כבזמנו. בבירה ידוע לכל, שממשלת הסטאמבולוביים היתד■ אפילו נוטה להעמיד לרשותם של מהגרים יהודיים חלק ניכר מקרקעות הממשלה לייסוד מושבות אחדות. אין אנו יודעים בדיוק את סיבת העובדה, שהממשלה הבולגרית חזרה בה מתכנית זו. דעת הקהל רוצה אמנם להאשים בזה את אחינו עצמם, אבל חסידי סטאמבולוב, שדעתם על