Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 61 (sequence 87)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 57% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0089-3518876- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
61 בלקובסקי המצב הפוליטי. האמינו כבמושכל . ראשון, ביהוד במשך עשרות שנים :אהדות במאה הזאת, שהמצב הפוליטי של היהודים תלוי בצורת המשטר של המדינה. עיקר האמונה הזאת הוא שהניח את האבן הראשה להשקפת עולמם של הרבה מאחינו ושימש לרבים מהם כעיקרון תכניותיהם לתיקון העולם. והנה למדינה קטנה זו הכבוד הרב להוכיח, שבמדינה מודרנית המצוידת במוסדות ליברליים אפשר לנהוג ביהודים, באופן שלפחות חלק ניכר של היסודות, אף של האופטימיסטן שאין לו תקנה, יתמוטטו תחתם. מכיון שגם מדינות אחרות, עתיקות, בקשו לערער את זכות המונופולין של רומניה על רדיפותיה השיטתיות על היהודים במאה הי״ט, לא יפלא, איפוא, שאף בבולגריה מצא זרם זה הד רב וגם — אם נרחיק לבת — מוכרח היה למצוא. בראש וראשונה ראוי לציין, שמספר רב של מדינאים בולגאריים מצאו ברומניה מקום מקלט לפני תחית מדינתם, והיתה להם שם ההזדמנות לבלוע לקרבם מנה הגונה של שנאת ישראל. והנה הבול¬ גרים עדיין לא ידעו את מערב אירופה, שעל זרמיה התרבותיים קבלו מושג רק לפי מה שראו ברומניה, שקראה לעצמה בצדק או שלא בצדק ”soeur cadette de la France“• ברם, אין בדעתנו לקפח את הרומנים. למי שהיתה ההזדמנות כמונו להכיר כעדי ראיה את מצב העניגים הבול־ גדיים, עליו להודות, שהבולגרים לא היו זקוקים כל עיקר לביה״ס הרומני, כדי לקבוע לעיקרון חייהם את הכלל: "בולגריה לבולגרים", לא רק בניסוחו, אלא אף בהגשמתו במרץ. מתארים את הבולגרים כעם נחשל ברוח וחסר כשרון, אלא שיש בו גרעין מוסרי טוב. בעצם לא כך הוא הדבר: הריהו אנוכיי, קנאן, חמדן ואוהב בצע, קמצן וערום, שקדן, מסוגל לעבודה רוחנית, גברי, יודע את מטרתו, בעל מרץ, חרוץ ומחושב להרויח בכל מצב — תודות לכל הסגולות הללו אין הבולגרי יכול לראות באדישות, כשזר — וכזר בין הזרים הלא נחשב אף היהודי יליד הארץ — מצא קיום בארצו שלו. רשאי היהודי לפעול ולהצטיין בישרו — הבולגרי יעמוד על דעתו, שהיהודי אוכל את לחמו ("יאדה בולגארסקי גאב"). לא כאן המקום לדון על זה בפרטות, אולם רוצים;אנו למצוא את המפתח לפתרון השאלה הזאת: מה דמות תהיה למצב היהודים הפוליטי בבולגריה ומה צפוי להם שמה. אין להמנע לכל הפחות מסקירה קצרה על עמדות המפלגות הפוליטיות השונות לגבי היהודים. אמנם גם לבולגרים מפלגות שמרניות וליברליות לפלגותיהם וסיעותיה!/ אולם שוגים כשחושבים שקיים הבדל עיקרוני בין המפלגות ביחס ל״אני מאמין" שלהן לגבי היהודים. היהודי אינו בולגרי, ובזה די לפרט הפוליטי הזעיר