Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 58

יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 58 של האוכלוסיה הכללית, בקורם בבתיה״ס הכלליים והגבוהים עולה בס״ה בדי 40 אחוז. הגימנסיות — יהודיות הן במחציתן, כן גם בבתי־הספר הריאליים, ולא פחות מזה באוניברסיטה, שרוב היוריסטים מורכב מיהודים. שנדדשנה מסיים מספר ידוע את למודיו ונדחף מתוך בולמוס אל המשרות, אך פאן קוראים אליהם במרץ: עמוד! הנהלת הפינאגסים בועלת דלתותיה, הממשלה אינה מקבלת יהודית עקרונית וכן נוהגים שאר המשרדים, הבוגרים היהודים יכולים להיות חרוצים ביותר, שקידתם איבה נוגעת ללבו של מישהו, ידיעותיהם בלתי נעימות הן, באשר הן קוראות לתחרות. עם הנהגת סדר המשפט האזרחי החדש באוסטריה נתהוה חסרון מורגש בפקידי משפט. החומר שממנו ניתן ליצור שופטי צדק חרוצים נמצא בשפע, חסרונו הוא רק ביהדותו. כל אדיי נכנס לתפקידו אחרי ששת שבועות נסיון, בשעה שחבריו [היהודים] מחכים זמן רב, פי עשרים, למינוי. וכפתאים מלאי תקוות יחכו עוד זמן רב. הרשות אינה מעלימה את זה. הם אינם רוצים ביהודים. אין הם רוצים להציף — אומרים הם — את משרדיהם ביהודים. אד אינם נותנים ליהודים את הגישה אפילו ״לפי היחס האחוזי של היהודים״ — פתגם חביב. אכן, אין רוצים בנו. עומדים, איפוא, האנשים עם דיפלום הדוקטור בידם—במה להתחיל? אולם המדינה הנוצרית רומזת להם, שלבעבור חסל כל עוני, אין עליהם אלא לעשות דבר מיצער — עליהם להמיר דתם. יש לנו דוגמאות, שמועמדים מונו מיד אחרי המרתם. הרשות הממנה עושה את מלאכת המיסיון של הכנסיה הקתולית, מעמידים את הצעירים לפני ברירה: רעב או טבילה, ונמצאים במספר הולד ורב אותם שעוזבים את היהדות, כדי להגיע לפת לחם. יבוא זמן, שכל האינטליגנציה, מקצתה מאונס, מקצתה מתוך הלחץ המענה והממושך והאיבה הפוגעת, תכנס לחיק הנצרות. רעיון זה מעציב ומדאיב ביותר את הרוצה בקיום היהדות. העודף שבבני האינטליגנציה הבינונית — כפי שד״ר הרצל צי? נכון — מביא לידי פרוליטריון רוחני, וכשהאינטליגנציה העודפת שלנו נמלטת אל מחנה רדיקלי מהפכני, אומרים אזי: היהודים חותרים תחת בנין המדינה, היהודים הם הם האסון וכר. אלף סיבות — תוצאה אחת. על שום מה שנואים אנו ז — עובדה, כי שנואים אנו, בי מצמצמים לבו את תנאי החיים. עם אומלל הננו... נשאר לי עוד לומר רק משהו על התנועה הציונית בבוקובינה. סבורני שמוטב להתרחק מגוזמאות, אם להגיד את האמת. במשך חמש שנים פעלה האגודה הלאומית היהודית האקדמאית "חשמונאי" תוך התלהבות בלתי שכיחה בעד הרעיון הטוב של הציונות, אך היהודים