Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 56

יום א׳ לדיונים * הישיבה שלאחר הצהרים 56• .את הארץ הרומנית והרותנית. השפה השלטת בכל המשרדים היא הגרכד נית.הלאנדטאג נושא ונותן בגרמנית, מועצת בתיה״ס הארצית גרמנית היא, שפת ההוראה בבתיה״ס הבינוניים והגבוהים — גרמנית, בנציגות העיריות מדובר לרוב גרמנית, העתוגים הגרמניים הם הנקראים ביותר, לוחות הרחוב והמודעות — גרמניים. אף בבתיה״ס העממיים בערי השדה נלמדת הגרמנית. בסקירה ראשונה נראית בוקובינה כמחוז גרמני. ברור, .איפוא, שהיהודים בערים היו והווים החלוצים הגרמניים בארץ. היהודים בעבר — הריני אומר בפירוש: בעבר — הרגישו את עצמם כגרמנים לכל דבר, היו נאמנים לגרמנים והיו בהמות ההצבעה המצוינות ביותר למפלגה הליברלית הגרמנית. בערי הארץ נבחרו באי כח גרמניים, אפילו בזמן שאשיות המפלגה הגרמנית הליברלית באוסטריה זועזעו זעזוע מסוכן, עמדו היהודים במולדתי על דעתם ושלחו כציר לפרלמנט — ליברלי גרמני. היהודים בבוקובינה נתנסו בנסיונות שאינם חדשים לכל היודע פרק .בתולדות היהודים. כשהתמוטטה המפלגה הליברלית, כאילו נפקחו עיניהם של גרמני בוקובינה. נמצאו שליחים להשקפה :הגזעית של שנרר. בין־ לילה נוסד האיגוד החדש "הגרמנים הנוצרים בבוקובינה", זו היתה הבעיטה, זה היה התגמול על עשרות שנות הגרמניות היהודית. הא לכם, אמרו הגרמנים, לעגו הרותנים, בעיטה! וכן גם אמרו לעצמם היהודים בבושה רבה, זו היתד. הבעת התודה על זה שנשאבו ברמה את הרעיון הגרמני, על ■כי היינו חלוצי הגרמניות במחוזות שהלשון הגרמנית המפו־ ארה לא הדרה לשם, במחוזות שעצמותיו שלמוסקיטר פומרני לאדשנום. היהודים בבוקובינה עומדים עתה לשגות משגה שני. הם יפלו מהפח אל הפחת, הם מבקשים להצטרף אל הרומנים. היהודים שבואים בארץ שבאה קשה, זוהי שנאת יהודים נסתרה, בחינת לבא לפומא לא גלי, כרגיל אצלנו. לפני שנים אחדות הרגישו כאן בתנועה ערה למדי, שקמה בערי השדה:Poroksכלומר: נביאי הבעל. הכרוניקה הארצית מספרת על מהומות נגד היהודים, שוד, התנפלויות וכר. היהודי שנוא בבוקובינה, ראשית על שום שיהודי הנו, שנית על שום שהוא נראה למראית עין — עוד אחזור לזה אח״ב — אמיד יותר, שלישית על שום שעשה פוליטיקה אוילית, ליברלית גרמנית, ועל פי רוב משום הרבה סיבות אחרות. הבוז ליהודי, אין כמוהו לשפלות. האריי שורק בין שיניו את ה־ז׳יד, כאילו רצה אגב לירוק, ולא פעם הוא עושה את זה בפניו של יהודי. לשוא מתאמצים גדולי היהודים ואותם היהודים שקרויים "חברה" להתרפק על האריים, הם נענים בסרוב מפורש. חומות הגיטו הסוציאליות קיימות .ויציבות.