Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 45

45 פינלס, הנישיא, רובינשטיין ישנה רק תשובה אחת: על היהודים ׳לצאת מרומניה! כמובן, לא כולם ולא בבת אחת, אבל לאט לאט, בהדרגה, עוד ועוד! נמצא, שאם עברו כ־70 שנה עד שהיהודים מגליציה ורוסיה התישבו בארץ, תעבורנה עשרות שנים אחדות עד שיעזבו את הארץ. יש לסדר את התעלה, הזרם בשטפו ימצא כבר את דרכו. אשליותיהם של אי־אלה נשואי פנים להשיג את השויון תתפקענה כבועות סבון. כמקרה הזה ממש יקרה גם את הדור הצעיר שמלא את חובתו בשרות הצבא, והתמסר לאותה הזיה. מצבנו שלנו מדאיב איפוא, יותר מאשר בכל מקום אחר, אף על פי כן הרינו מוזנחים מאחינו בארצות האחרות. שום תמיכה ועזרה לא הגיעתנו עד כה, כשם שהגיעה ליהודי ארצות אחרות, שאינם נחשבים במדינותיהם כזרים, והלא יהודי רומניה טובים משמם וראויים לגורל יותר טוב (תשואות חמות). הנשיא: רשות הדבור למר רובינשטיין. רובינשטין (לונדון, מדבר אנגלית). הנשיא: מר רובינשטין חושב, כי מן הראוי שההרצאות לא תהיינה נקראות עוד בהיקף כזה, כדי שאפשר יהיה לעמוד יותר על הנקודות השונות. אולם אני סובר, שיהיה בכד קיפוח האדונים האחרים אם נחליט כזאת. מוצא אפשר שיימצא אם נבקש את האדונים שידברו בקיצור ככל האפשר על הנקודות החשובות ביותר. יש לקוות, שנביא היום לידי גמר עוד חתיכת עבודה גדולה י). המרצים ינצלו את הפסקת הצהרים לקיצור הרצאותיהם. הנני מפסיק את הדיונים עד לשעה 3. ) במקור: "נאך איין גראסעם שטיק ארבייט".