Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 42 (sequence 70)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0072-3518859- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יום א׳ לדיונים * הישיבה שלפני הצהרים 42 מצב היהודים ברומניה *) שמואל פ י נ ל ם (גאלאץ): נאספים בכבדים מאד: הנני מביא לקונגרס ברכות חמות מאת 250.000 יהודים, מזה כ־20 אחוז, שהם למעלה מ־50.000 איש פונים ביותר מ־9.000 עצומות בדרישה, שהקונגרס יפעל אצל ה. מ. השולטן ויעניין את דעת הקהל באירופה למען יצירת מולדת תפשית בארץ ישראל. הם רוצים לצאת בהקדם האפשרי את הארץ, בה רואים אותם בעין רעה כראות חודרים, ומוכיחים אותם על הוציאם מפי עם הארץ את לחמו. מצב היהודים ברומניה שונה לחלוטין מזה שבארצות;אחרות. במשך מאות בשנים הם יושבים במולדביה ובולאכיה. ליהודים היו נשיאי קהילות משלהם, רבנים, מוסדות צדקה, טקסים משלהם וכו/ שהיו מוכרים על ידי השלטונות ונהנו מפרנסה טובה, באופן יחסי. ברבע השני של המאה הזאת קם הקיסר ניקולי הראשון. אז נשתנו כמה דברים. הואיל והקיסר היה חושש, שהיהודים שברוסיה ישתמטו מהשרות הצבאי היה חוטף ילדים יהודיים מהוריהם בגילם הרך ומשלחם אל הקוזקים הדוניים, שגדלו שם כבשר לתותחים במלחמת טורקיה. תקנה זו הביאה את אחינו היהודים לעבור בהמוניהם את הפרוט ולהתחיל בחיים חדשים, לרוב בשמות אחרים, על האדמה המולדאבית. הואיל והללו היו לאו דוקא בני משפחות אמידות, היו באים כמעט מחוסרי כל אמצעים וידיעות לסביבות אלה, שהיו אז קשות לישוב — באמונה באלהי ישראל, לפעמים עלה בידי האב לעבור יחד עם ילדו; לפעמים בא רק האחד או השני אל אחת התחנות מעבר הפרוט, מקום שנמצאו שם אחים לצרה שטפלו בפליטים. הצעירים האלה נפלו מהפה אל הפחת! אך הלא ניתן להם להשאר יהודים, לא נאנסו לחלל את השבת, לאכול טריפות, וזו היתד, בעצם מטרת אבותיהם! הילדים האלה הסתדרו לפי גילם, הקטנים בחדר, שלמדו שם קריאה ותפילה בעברית, הבוגרים והמבוגרים הסתדרו לפי סגולתם הגופנית והרוחנית אצל יהודי הכפר כעוזרים בבית המרזח וכו׳. בערים — בענפי השרות השונים כמשרתים ושוליות חנויות ובעלי מלאכה, לרוב סנדלרים, חייטים, נגרים, פחחים, צבעים, צורפים, שענים; פחות מזה מסגרים, נפחים, חרטים. אף מגליציה ובוקובינה באו הרבה יהודים עניים וגם מבני מעמד מעולה יותר, מורי הלשון העברית והגרמנית, שנראו בעין טובה ונתבקשו בכל מקום. כמעט כל הזקנים שלא ביקרו בשום בי״ס צבורי חייבים *) צורת הכותרת איננה במקור (המתרגם).