Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 43 (sequence 69)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 57% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0071-3518858- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
43 פיגלס להודות על ידיעתם המעטה לאנשים הללו. גם פנקסנים ולבלרים מצאו משרות טובות בבתי המסחר הגדולים. השלום מפאריס הביא לנסיכויות הדנובה עליה גדולה. במסחר ובתנועה. באו גם משפחות מעולות יותר מגליציה, כלומר: לכתחילה הגברים עם תעודותיהם המסודרות ואחרי מספר שנים נשיהם וילדיהם. הנ״ל באו לרוב בלי תעודות והשיגו בשינויי שמותיהם תעודות חסות מקונסוליות שונות, ביחוד אוסטרית, פרוסית, הולנדית, צרפתית, טורקית ואף יוונית 1 . בימי הנסיך קחה הגיעו היהודים ע״י המסחר, הן בכפרים והן בערים, לאמירות ידועה, בלי לרכוש אמנם עושר, כפי שיש אומרים לעתים קרובות, כשהיהודים נדדו לדרום, חדרו היונים והבולגרים ממול וכבשו לרא¬ שונה את הערים ומקומות הדנובה ואח״כ את כל וולאכיה. אין לגנות, איפוא, את אחינו על כך, אדרבא, בו בזמן שהיהודים היוו בארץ אלמנט של שלום וצייתנות לרשות, התכונו היונים להיות אדוני הארץ ועינם צרה בהתקדמות היהודים במסחר וקנין. הם פתחו בשנת 1859 גם במחול ההסתה האנטי־ יהודית הגדולה בגאלאץ לפי הרצפט החביב של עלילת הדם לפני חג המצות. הרומנים, שחיו ביחסים טובים ביותר עם היהודים נעשו לבסוף אף הם תלמידים מקשיבים ליונים ולא היו צריכים אלא לאיזה מסיתים, כדי לקרוא אגב תואנה אפסית למהלומות שהופכות ביזה והתעללות והביאו הרס לכמה משפחות, וליתרן מררו את החיים, כאותן התמונות האיומות שהראו בברלנד, באקאו, בוקארסט, דאראבאני, גאלאץ (בפעם השניה), קאהול ואיסמעאיל (אז רומנית). מאז מצאו ההסתות הללו חן בעיני כמה רומנים וכעבור זמן קצר התרגלו לראות את היהודים כשעיר לעזאזל וכן התקיים המאמר התלמודי אף כאן: "כל המיצר לישראל נעשה ראש", וכך עלו במה מדינאים רומניים למשרה ולכבוד. אולם גם שאלת היהודים עלתה על הפרק, ואז החלה תקופת הימורים. חוקים והגבלות נוצרים ונוצרו מאז כדי להמאיס עלינו את ישיבתנו בארץ. אם ועד כמה הרומנים צודקים — אין כאן מד,עניו, כל איש שורר בביתו! בכלל, מאז השלום הברליני אין : מדברים עוד על יהודים, אלא על זרים. הרומנים חוששים, שבמשך כמה דורות עלולה לאומיותם להיות בסכנה, במקרה אם ישוו בזכויותיהם את המוני היהודים, שרואים אותם כזרים, לשאר האזרחים וכל זה'מתוך נמוקים כלכליים! נותנים:ליהודים חופש בדת ובפולחן, אך מונעים מהם את האפשרות לקיים את עצמם. לפי כשרון יכלתם. י■ : 1