Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 21 (sequence 45)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 55% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0047-3518834- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
21 נורדאו שמיות הוא נעשה מפקפק בעצמו ולעתים קרובות הריהו נוטה באמת לחשוב את עצמו למפלצת גופנית ורוחנית, כפי שמתארים אותו שונאיו בנפש. לא לעתים רחוקות הוא ממלמל לו, שעליו ללמוד משונאיו ולהשתדל להרפא מהמומים שהם מוכיחים אותו עליהם, ואינו משיב כלל אל לבו, שההאשמות האנטישמיות בלתי פוריות הן למענו לחלוטין ומחוסרות ערך, באשר אין בהם משום ביקוש .אחרי ליקוי אמתי, אלא פרי אותו החוק הפסיכולוגי, שלפיו ילדים פראים ואוילים זדוניים מטילים את אחריות מכאוביהם על בריות או דברים שנפשם סולדת מפניהם. בזמן המגפה השחורה האשימו את היהודים בהרעלת הבארות, כיום מאשימים אותם החקלאים בהורדת שעד התבואה, בעלי המלאכה מאשימים אותם בהשמדת התעשיה הזעירה, השמרנים מאשימים אותם בהתנגדות עיקרית לממשלה. במקום שאין יהודים, מציינים שם כאבות הקלקלה חלקי ישוב שנואים אחרים, לרוב זרים, לפרקים מיעוטים מקומיים, כתות או חברות. אנטר1פ1מ1רפות זו של רגש הבחילה אינה מעידה נגד הנאשמים היא רק מעידה שמאשימיהם הם שנאום כבר אז, כשאך החלו לסבול ובקשו להם שעיר לעזאזל. התמונה לא תהא שלמה, אם לא אוסיף עוד קו אחד. אגדה אחת, שמאמינים בה אף אנשים רציניים ונאורים ולאו דוקא אנטישמיים, אומרת, שליהודים כל הכח והשלטון, שבידי היהודים כל אוצרות תבל. הרודים האיומים — היהודים הללו, שודאי מחציתם אין להם לא אבן להניח ראשם עליה ולא סחבה לכסות עורם! זהו הלעג הבא ומטיל ארס, אחרי שהשנאה הכתה ופצעה. ודאי שישנם מאות יהודים עשירים מופלגים, שמיליונותיהם המתריעים נראים למרחוק• אד מה לישראל ולבני אדם אלה? רובם — בחפץ־לב הריני מוציא מיעוט מהכלל — שייכים לבריות השפלות ביותר בקרב היהדות, שבחירה טבעית יעדתם לאותם העסקים שבהם זוכים במהירות מיליונות ולעתים אף מיל¬ יארדים — אל נא תשאלוני רק כיצד! בחברה יהודית נורמלית ושלמה היו אנשים אלה תופשים את המדרגה התחתונה בהערכת העם, בשל תכונותיהם האורגניות, ועל כל פנים לא היו זוכים לעולם לאותם תארי האצילות ואותות הכבוד הגבוהים שציינתם בהם החברה הנוצרית. יהדותם של הנביאים והתנאים, יהדותו של הלל, של פילון, של אבן גבירול, של יהודה בן הלוי, של בן מימון, של שפינוזה, של הינה, זו אינה יודעת את אותם המתהללים בכספם, המזלזלים את זה שאנו מעריצים ומוקירים את אשר אנו בזים. בני אדם אלה הרי הם התואנה הראשית של שנאת היהודים החדשה, שביסודה הריהי כלכלית יותר מאשר דתית. למען היהדות הסובלת בגללם לא עשו מעולם מאומה, מלבד הנדבות