Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 15

15 גורדאו רומניה וגליציה. אולם בין יהודים אלה גדלה והולכת צרת היהודים ■האחרת: המוסרית. ליהודי המערבי יש להם, אך לא על הלחם לבדו יחיה האדם. אין היהודי המערבי רואה עוד כמעט סבנה לגופו וחייו עקב שבאת ההמון, אך לא רק פצעי הגוף מכאיבים ושותתים דם. היהודי המערבי פרש לעצמו את האמנציפציה כשיחדור אמתי ונחפז להסיק ממנה את המסקנות האחרונות. הגויים מסבירים לו, כי לא יצדק בהיותו ללא חשש הגיוני כל¬ בך. החוק מורה מתוך נדיבות רוח את ההלכה של שווי הזכויות, הממשלה והחברה מכוונות את המעשה של שווי הזכויות. הללו עושות אותו ללעג, במינויו של סאנשו פאנצ׳אם למשרה המזהירה של המשנה למלך באי באראטאריה. היהודי אומר בתמימות: "הנני אדם ואין דבר אנושי שאראהו כזר לי". והוא שומע את המענה: "לאט לך, באנושותך יש להשתמש בזהירות, אתה חסר את מושג הכבוד האמתי, רגש החובה, המוסר, אהבת המולדת, האידיאלות, ועלינו, איפוא, להרחיקו מכל הביצועים, שהתכונות הללו הנן תנאים מוקדמים להם". בעובדות לא ניסו לבסס מעולם את ההאשמות הנוראות הללו. לכל היותר מצביעים מזמן לזמן בתרועת נצחון על יהודי בודד, חלאת עמו והאנושות, לדוגמה, ונגד כל חוקי ההגיון הנכון וההוכחה, יעיזו לבנותו אב לכלל כלו. ברם מבחינה פסיכולוגית זה מבוסס היטב. דרכה של התודעה האנושית היא להמציא לבסוף נימוקים הגיוניים, כביכול, למשפטים הקדומים, שהרגש מעוררם בקרבה. החכמה העממית הכירה עוד מזמן את החוק הפסיכולוגי הזה וניסחתו עפ״י דרכה המוחשית בצורות רבות הבעה: "הרוצה להטביע בלב, אומר הפתגם, יכריז עליו שנשתטה". טופלים על היהודים כל חטא, באשר רוצים להוכיח לעצמם, שמתעבים אותם בצדק, אך עצם העובדה הקיימת היא, שמתעבים את היהודים. עלי להוציא מפי את הדבר המכאיב: העמים שהעניקו ליהודים את האמנציפציה השלו את עצמם ביחס לרגשותיהם. כדי שתהא פעולתם שלמה היה עליהם להתאים את האמנציפציה במלא ההתאמה לרגשם טרם שניתן להביעה בחוק. אך לא כן היה הדבר, אדרבא, תולדות האמנציפציה היהודית הריהי אחת הפרשיות החשובות ביותר בתולדות המחשבה האירופית. האמנציפציה היהודית אינה תוצאת ההכרה, שעיוותו קשה כלפי עם שלם וגרמו לו יסורי זועה וכי כבד הגיע הזמן לרצות את העוול בן אלפי השנים. אין זו אלא מסקנה של דרך המחשבה הגיאומטרית ישרת הקו, ששלטה ברציונליות הצרפתית במאה הי״ח, רציונליות זו קבעה לה בודאות של חוק מתימטי עקרונות, על יסוד ההגיון בלבד, בלי שים לב לרגש החי, ועמדה על כך, שיצורי הבינה הטהורה ימצאו להם מקום להתגדר בעולם