Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 11

11 הרצל הציונות, שתיארוה כמין חזון בלהות6), במציאות: הריהי תנועה מוסדית, חוקית, של אהבת הבריות לקראת המטרה העתיקה. משאת נפשו של עמנו. על מה שיחידים מבינינו כתבו או אמרו, אפשר וצריו היה לעבור ללא שימת־לב — לא כן מה שיעלה הקונגרס. לפיכך הלוואי שהקונגרס, שהוא מעכשו המושל על דיוניו, ינהג כמושל נבון. ולבסוף, הקונגרס ידאגינא לקיומו שלו, כדי שלא נתפזר עוד בלי להשאיר עקבות ובלי פעולה. בקונגרס הזה יוצרים אנו בשביל העם היהודי מכשיר שלא היה לו עד כה, אך הוא הכרח דחוף לו, הכרח חיוני. ענייננו הוא גדול מדי לגבי תאוות הכבוד והשרירות של יחידים. עליו להתעלות מעל התחום האישי, אם עליו להצליח. והקונגרס שלנו יחיה לעולם7), לאו דווקא עד הגאולה מהמצוקה הנושנה, אלא דווקא אחרי¬ כן. היום אנו כאן על אדמתה המארחת של העיר החפשית הזאת — היכן נהיה בשנה הבאה 7 8). אולם גם בכל אשר נהיה וכל עוד יימשך מפעלנו עד להשלמתו הגמורה, על הקונגרס שלנו להיות רצין ורם, לטובת האומללים, לא למורת־רוח לשום אדם ולכל היהודים לכבוד9) וראוי לעבר שתפארתו אמנם רחוקה כבר, אך אינה בת־חלוף! (תשואות סוערות). מר ש. פינלם מציע מטעם הועידה המוקדמת את ההצעה דלקמן לבחירת הנשיאות: הנשיא: ד״ר תיאודור הרצל. סגן נשיא ראשון: ד״ר מאב ס נורדאו. סגן נשיא שני: ד״ר אברהם ז א ל ץ. סגן נשיא שלישי: שמואל פינלס. מזכירים: לעברית — המהנדס מ. אום יש קין, — ד״ר שאואר, לרוסית — ו. ט י ו מ ק י ן, לאנגלית — י. ד ה ־ ה א ז. 6) במקור: ״אימה חיליאסטית״, שמובנה : אימה של חבלי־משיח באמונה הנוצרית •(המתרגם). 7) מעין זכרי־לשון של אברהם לינקולן בנאום ההשבעה הראשון שלו (4 במארס, 1861) : ”And, the Union •will endure forever“, היינו : "וארצות־הברית תחיינה לעולם" (המתרגם). 3) במקום אחר, ברשימותיו לקראת כינוסו של הקונגרס (היומן, 4 באפריל 1897), רשם: "השתא הכא, בנכר, לשנה הבאה אולי במולדת הישנה"(המתרגם). 9) ומעין זה בנאום ההשבעה השני של לינקולן (4 במארס, 1865) : with“ ”malice toward none, with charity for all, היינו : "לא למורת־רוח ל“ ושום •אדם, לצדקה לכולם". על זיקתו הנפשית של הרצל לאברהם לינקולן, ראה: ״רשימות וציונים״ בסוף הספר, עמ׳ 277 (המתרגם).