Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 10 (sequence 36)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0038-3518825- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יום א׳ לדיונים הישיבה שלפני הצהרים 10 תנאים, שבמשא ומתן מוצלח ובבון יוכלו להוביל את בל העניין אל: המטרה. העזרה הכספית שבידי היהודים להושיטה לטורקיה איבד. קלת־ערך ותשמש לסלק כמה פורעבויות פבימיות, שארץ זו סובלת מהן כעת. אם חלק משאלת המזרה תבוא על פתרונה יחד עם שאלת היהודים, הרי זה ודאי מעבייבם של כל עמי התרבות. ההתיישבות של היהודים יהיה בה בוודאי גם שיפור מצבם של הבוצרים־־ במזרח. אולם לאו דווקא מצד זה בלבד צריכה הציובות לסמוך על אהדתם של העמים. יודעים אתם, כי ריב היהודים היה בכמה ארצות לצרה לממשלה. כשמכריעים לצד היהודים מקוממים את ההמובים המשוסים,. וכשמכריעים בגד היהודים הרי זה מביא לתוצאות כלכליות חמורות, בגלל ההשפעה היהודית המיוחדת על סחר העולם. דוגמאות לכך ברוסיה. כשהממשלה בוהגת לבסוף בגייטראליות, רואים היהודים את עצמם ללא־ חסות במשטר הקיים ונמלטים אל המהפכה. הציובות, העזרה העצמית של היהודים, פותחת איפוא את המוצא מהקשיים המשונים הללו. הציונות הריהי, פשוט, עושה השלום. גורלה אמנם כגורל עושי־השלום, כרגיל ן עליה להתנצות על־פי רוב. אולם אם בין הנימוקים הכנים פחות או יותר נגד תנועתנו יובא אף זה, שיאשימובו בחוסר פאטריוטיות, הרי טענת חשד זו תהא מופרכת מאליה — איזהו השרות הטוב ביותר שאדם יכול לפעול לארצו מאשר עזרתו להושיב אל כנו את השלום הפנימי בין אזרחיה? על יציאת יהודים גמורה, הן ל.א יתכן לדבר בשום מקום. אותם שרוצים או יכולים להתבולל ישארו במקומותיהם וייטמעו. כאשר תתחיל יציאת יהודים סדירה אחרי כריתת אמנה ראוייה עם הגורמים המדיניים הנוגעים בדבר, הריהי תימשך לגבי כל ארץ עד כמה שזו תוותר על יהודים. כיצד ייעצר זרם היציאה? פשוט, על־ידי הפחתתה ההדרגתית של האנטישמיות והפסקתה לבסוף. כך מבינים אנו, כך מצפים אנו לפתרונה של שאלת היהודים. כל זה אמרנו אני וידידי. לא נחסוך את העמל מצדנו תמיד ותמיד לחזור ולומר, עד כי יבינו אותנו. בהזדמנות חגיגית זו, כשיהודים מארצות. כה רבות נועדו יחדו לקול קריאה, לקול קריאתה העתיקה של •האומה, תבוא שוב הכרתנו חגיגית לידי גילוי. כלום אינה צריכה לרחף מעלינו תחושת מאורע גדול, כשאנו חושבים כי ברגע זה תקוותיהם וצפיותיהם של מאות אלפים רבים מעמנו שורות על אסיפתנו? אל ארצות רחוקות, עד מעבר לים הגדול, תחוש בעוד שעה הידיעה על התייעצויותינו והחלטותינו.. לכן תצא נא מהקונגרס הזה הסברה והרגעה• ידעו נא בכל מקום מה היא־