Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 8

יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלפני הצהרים 8 יעסוק לכן גם באמצעים הרוחביים להחייאתה וטיפוחה של ההברה הלאומית היהודית. אף בנקודה זו צריכים אבו להלחם באי־הבנות. איננו מתכוונים בכך לוותר .אפילו על רוחב כף רגל מהתרבות הרכושה, אלא מתכוונים להעמקה נוספת של התרבות, כפי משמעותה של כל דעת. מלבד זה ידוע מאז ומתמיד, שחייהם הרוחניים של היהודים דרשו פחות תיקון מאשר פעילותם הגופנית. זאת הבינו אנשי המעשה שקדמו לציונות הנוכחית, כשהתחילו לעורר חקלאות יהודית. על נסיונות ההתיישבות הללו בארץ־ישראל ובארגנטינה אין אנו כולנו יכולים [לדבר] ולא נדבר אלא מתוך רגש הכרת תודה כנה. אולם הם היו רק המלה הראשונה, הם אינם המלה האחרונה של התנועה הציונית. זו חייבת להיות גדולה יותר, אם היא צריכה בכלל להיות. עם יכול להעזר רק בידי עצמו, אינו יכול — שוב אין לעזור לו. אולם אנו הציונים רוצים לעורר את רוח העם לעזרה עצמית. עם זה בל תתעוררנה תקוות בוסר לא־בריאות. אף מטעם זה נודעת חשיבות רבה לפומביות של הדיונים, שהיא מגמתו של הקונגרס. מי שישקול את הדבר במנוחה מוכרח יהיה לומר, שהציונות לא תוכל להשיג את מטרתה אלא על־ידי בירור מפורש עם הגורמים המדיניים הנוגעים בדבר. הקשיים ביחס ההרשאה להתישבות לא נוצרו, כידוע, על־ידי הציונים בצורתה הנוכחית. יש לשאול: איזה עניין בעצם בבדותות כאלה למספריהןי את אמון הממשלה, אשר איתה רוצים לנהל משא ומתן על אודות התיישבות יהודית המונית בקגה־מידה גדול ניתן לרכוש בלשון גלויה, בהתנהגות לויאלית. טובות ההנאה שיש בידו של עם להושיט בתשלום גמול, משמעותיות הן כל כך שהמשא־ומתן עשוי להיות רציני למדי מלכתחילה. באיזו צורה משפטית יתקיים ההסכם לבסוף — לדבר על כך היום, תהיה זו התחלה בטלה. רק הדבר הזה יש להדגיש בכל תוקף: הבסיס יכול להיות רק מעמד של זכות ולא של סבלנות, בסובלנות וביהדות של חסות נתנסינו סוף־סוף למדי. תנועתנו תצעד איפוא צעד נבון רק אז כאשר תשאף להשגתן של ערובות מובטחות לפי משפט הכלל4). ההתיישבות עד כה השיגה מה 4) במקור: "אונזערע בעוועגוגג האט פאלגליך נזר דאז איינען פערניגפטיגען צוג, ווען זי עפענטליד־רעכטליכע בירגשאפטען אנשטרעבט". בשים לב לחשיבותו היסודית של המונה "לפי משפט־הכלל" ("עפענטליך־ רעכטליך") שהוכנס אחר־כך לתוך התכנית הבזילאית, מן הראוי להביא כאן את ההסברה הזאת: תורת־המשפטים מבחינה בין משפט־ הפרט (פריוואטרעכט) לבין