Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 6

יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלפני הצהרים 6 למאהבי, המה רמוני". בצאת אבותינו ממצרים נספחו אליהם מתבוללים: רבים, אך לא מלאם לבם להלחם בגורל הבלתי רצוי, ובתלאה הראשונה. .אשר מצאתם קראו: "נתנה ראש ונשובה מצרימה!" אך אנחנו קראנו: "נתנה ראש ונשובה יתשלימה!". עלינו להתרחק מפני יתרונו של הכה האלים ולשוב אל מולדתנו העתיקה. ואם תעודתנו בגויים אמנם עוד טרם נשלמה כלה, הרי נפרע להם את המגיע משם, "כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים". (תשואות חמות). הצעת הד״ר ליפה לשגר אגרת־ברכה ונאמנות לשולטן נתקבלה: בתשואות ללא וכוחים. זקן הקונגרס: הנני מוסר לאדון ד״ר תיאודור הרצל את רשות הדבור לשם נאום ברכה*) ד״ר ת י א ו ד ו ר הרצל (וינה): חברי הקונגרס הנכבדים! בתור אחד מקוראי הקונגרס הזה נפל בחלקי הכבוד לברך אתכם. רוצה אני לעשות את זה במלים מעטות, כי כל אחד מאתנו עושה לטובת העניין בנהגו חסכון ברגעיו היקרים של הקונגרס. במשך שלושה ימים עלינו להספיק: הרבה דברים חשובים. רוצים אנו להניח את אבן הפינה לבית אשר בו ישכון הלאום היהודי. הדבר הוא כה גדול שעלינו לדבר בו רק במלים הפשוטות ביותר. עד כמה שאפשר לשפוט כבר עכשו תימסר בשלושת הימים האלה סקירה על מצבה של שאלת היהודים בהווה. החומר העצום הולך ונחלק בידי המרצים שלנו. נשמע דינים וחשבונות על מצב היהודים בארצות השונות. כולכם יודעים, אם כי אולי רק באופן סתמי, שהמצב הזה, פרט ליוצאים מן הכלל מעטים, אינו משמח. ספק אם היינו מתוועדים כאן יחד, אילו היה אחרת. שיתוף גורלנו חלה בו הפסקה ארוכה* 1), אם כי חלקי העם היהודי הפזורים נאלצו לסבול בכל מקום באופן דומה, רק בזמננו נתונה האפשרות על־ידי פלאיה החדשים של התחבורה להבנה וקשר בין המפורדים. ובזמן הזה, שבדרך כלל הוא נעלה, רואים, מרגישים אנו את עצמנו בכל מקום מוקפי השנאה הקדומה. אנטישמיות הוא שמה החדיש הידוע לכם היטב שלי תנועה זו. הרושם הראשון שנתרשמו מזה היהודים של היום, היתה אפתעה שעברה לכאב וחרון. מתנגדינו אינם יודעים אולי כלל מה העמיקו לפצוע בתוך תוכם דווקא אותם מבינינו, אשר יתכן שלא בהם רצו לפגוע בשורה. *) צורת הכותרת איננה במקור (המתרגם). 1) כלומר: למאז גלות העם מארצו. (המתרגם).