Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 14 (יד) (sequence 18)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 57% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0020-3518807- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
לתולדות הקונגרס הציוני הראשון באמונה תמימה זו בכוחה של חברת כי״ח לארגן את העם ולכוונו בדרכו לארץ — חדורים היו גם שאר מבשרי-ציון« אנו רואים אותה בכתביהם של אישים שונים כל כך׳ כמו של הרב קאלישר מצד אחד ומשה הם מצד שני. ועוד בפרוס התקופה החדשה, תקופת חיבת־ציון, היתה קיימת תקווה זו בלבם של רבים׳ אם כי אפשר כבר היה לראות, שבינתיים נכשלה חברת כי״ח במטרתה העיקרית: בענין איחודו של ישראל באגודה אחת לשם עזרה ושיחרור עצמי. הפאטריוטיזמים השונים גרמו לחיכוכים. לפיכך ניפרדים יהודי ארצות שונות מחברת כי״ח הצרפתית האחידה ומייסדים חברות-עזרה דומות לה בארצם ובשפת ארצם: ה־ Anglo-Jewish Association בלונדון ב־1871, ה* Israelitische Allianz בווינה בשנת 1873, ואחרי נסיון לא מוצלח משנת 1892 ה־ Hilfsverein der deutschen Juden ב־1900 בברלין. כלומר: הניסיון הראשון לארגן מחדש את היהדות באירגון אחיד ומקיף נכשל. ובעקבותיו של כשלון זה באה גם נסיגה בכיוון הארצישראלי. אותה חברת אליאנס, שיסדה ב־1870 את בית-הספר החקלאי מקוה־ישראל כיתד ראשונה של חקלאות עברית בארץ־ישראל, ניתפסה לרוח ההתבוללות והפכה למתנגדת חריפה של הציונות המדינית. ברור איפוא שהיה צורך לחפש דרכים חדשות לאירגון העם. בראשית שנות השמונים של המאה שעברה, בפרום תקופת חיבת־ציון, לא רצו, כאמור, להאמין בהתפתחות פאראדופסאלית זו. פינסקר סבור היה תחילה, שחברת כי״ח תהווה יחד עם החברות הדומות לה בארצות השונות את המרכז לתנועת ההתחדשות הלאומית בישראל. אבל חברות האליאנס — אירגונן הקיים אינו מתאים לתפקיד הגדול החדש, והן חייבות לשנות את צורתן עד היסוד. ״עליהן לקרוא״ — כך כותב פינסקר בחוברתו הגאונית אבסואפנציפציה — "קונגרס לאומי ("איינן נאציונאל-קונגרס" בשפת המקור), שבמרכזו תעמודנה הן עצמן". המונח החדש "קונגרס לאומי" הובא כאן לראשונה. מלה מקסימה לבני־הדור! בימים ההם דובר הרבה על קונגרסים — ושוגים היו המובנים של המלה. מאות בשנים השתמשו בד, לציון ועידות שלום חגיגיות ואף ועידות בינ¬ לאומיות של בעלי השקפת־עולם אחת (כגון הקונגרסים של הסוציאליסטים, האנטי¬ שמיים וכד). לכל אלה נוסף מסוף המאה השמונה-עשרה צליל חדש: קונגרס לאומי, בנציגות עליונה של העם הסוברני. מאז הכרזת העצמאות של ארצות הברית בקונגרס הלאומי שבפילאדלפיה והמהפכה הצרפתית, קראו עמים משתחררים לעתים קרובות לאסיפות היסוד של מדינתם או לפארלאמנט בכלל בשם קונגרס, קונגרס לאומי. תקומת האומות המדוכאות במאה הי״ט היתה מלווה כינוס קונגרסים לאומיים׳ אסיפות לאומיות, כיסוד ושיא כאחד לשאיפות ההתחדשות הלאומית וההגדרה העצמית. לא מקרה הוא, איפוא, שפינסקר השתמש בחוברתו הפרוגראמטית במונח קונגרס לאומי. היה בו כל הפאתוס של האיש, שהתעורר ושב זה עתה לעמו ועזה היתה שאיפתו לתקן את היסודות הפגומים של חיי עמו. אך רק בקריאה הראשונה קובע פינסקר למלה קונגרס את תוכנו העמוק והיקפו הרחב: קונגרס לאומי. בסכמו «ד