Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · page 16

דבר יושב־ ראש הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית הופעת המהדורה החדשה, המורחבת והמושלמת של הפרוטוקול של הקונגרס הציוני הראשון בתרגומו של חיים אורלן הוא דבר בעיתו. הוא מופיע בזמן שאנו מציינים שמונים שנה (בהבדל של שנה) לקונגרס הציוני הראשון ושלושים שנה למדינת ישראל — שני התאריכים הגדולים האחוזים ושלובים זה בזה, בהיות המאורע הראשון האבן הראשונה לבניין מדינת היהודים הריבונית. הקונגרס הציוני הראשון חולל את המהפכה בחיי עמנו ששינתת את גורלו. אחרי אלפיים שנות גלות זכה העם היהודי, תודות לגאוגותו של בנימין זאב הרצל, ליצור נציגות לאומית מוכרת על־ידי עמי העולם. הקונגרס הציוני הראשון הניח את היסודות לעצמאות היהודית ואיפשר להפוך את הבעייה היהודית לבעייה בינלאומית, כפי שחזה הרצל שסלל את הדרך שהובילה אל הצהרת באלפור וההכרה בצורך של בית לאומי לעם היהודי בארצו. הקונגרס הציוני הראשון הניח את היסודות לתנועה הציונית העולמית, "המדינה בדרך", אשר במשך חמשים שנה נאבקה למען הקמת מדינה יהודית, עד שהחזון הפך למציאות: מדינת ישראל קמה לתחייה והיתה למרכז חיי העם היהודי. הפרוטוקול של הקונגרס הציוני הראשון מלמדנו על גדלות נפשם של בחיריה הראשונים של התנועה הציונית, על תבונתם וראייתם הבהירה ואמונתם בדברים שהיו עוד אז בגדר אוטופיה והם דיברו עליהם כבר אז כעל דברים מציאותיים וממשיים. אנו קוראים את דברי הזכרון האלה האצורים בפרוטוקול בהתפעמות לב למרות, ואולי דווקא משום בך שהם נאמרו לפני שמונים שנה ויותר, ומוצאים בהם עדיין אקטואליות מפליאה. בסוך, אין לי אלא לאחל לקוראי הפרוטוקול וההוגים בו להתבשם שוב מהאוירה הרוממה ששררה בקונגרס הציוני הראשון.