Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 13 (×™×’) (sequence 15)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0017-3518804- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
לתולדות הקונגרס הציוני הראשון מאת ד״ר אלכם ביין ככל המאורעות החשובים בהיסטוריה היה גם הקונגרס הציוני הראשון ראשית וסוף כאחד. מקומו כראשית תקופה חדשה ידוע ומוכר: מכאן מתחיל האירגון הדימוקראטי־הממלכתי של התנועה הציונית כמפלסתחזדרך וכחלוצת עם ישראל כולו בדרכו להתחדשות לאומית בארצו. אך ידועות פחות דרגות התפתחות התסיסה של קונגרס ציוני אצל קודמיו של הרצל ואצל הרצל עצמו עד הגיעה להתגלמותה הראשונה בקונגרס של באזל משנת 1897. אחת הבעיות החשובות ביותר בחיי היהודים במאה הי״מ היתה בעית אירגונו מחדש של העם היהודי, לאחר שהקשר הדתי חדל לשמש — בעקבות ההשכלה והאמאנציפציה — הקשר המאחד כל חלקי האומה. התוצאה החשובה ביותר מחיפושי דרך אלה, שבאו בעיקר כתגובה להתחדשות הבלתי צפויה של שנאת־היהודים בלבושה המודרני, היתה ייסוד חברת Alliance Israelite Universelle בשנת 1860, סיסמתה "כל ישראל חברים" היתה ביסודה סיסמה לאומית מובהקת. מיסדיה הציבו להם למטרה להוציא את קיבוצי היהודים בארצות השונות מבדידותם, להביאם לידי מגע אירגוני ולסייע בדרד זו להעלאת מצבם הפוליטי והתרבותי. לאור הדברים האלה אין לתמוה, שראשוני הוגי הדעות ומתכני התכניות לתקומת ישראל תלו תקוותיהם להגשמת משאת נפשם באירגון כלל־יהודי חדש זה, בחברת "כל ישראל חברים". "ברוד ד׳ אשר לא עזב חסדו ואמתו* כתב ב*1869 ביחס לאליאנם ר׳ יהודה חי אלקלעי, ראשון הראשונים, ״כי ברא ד׳ חדשה בארץ — חברה יקרה לעשות את כל ישראל חברים מקשיבים, לקבץ נפוצותינו בדעה אחת ובאגודה אחת". אלקלעי מרמז על הצורד בקונגרס ציוני, אם כי אינו משתמש במונח זה: מינוי "אספת־זקנים" על־ידי ״שרינו האדירים״ — "ולפי קוצר דעתי", הוא מוסיף, ״האספה הנבחרת הזאת — אספת הזקנים — היא משיח בן יוסף אשר אנחנו מיועדים"? אד בעיקר תולה הוא תקוותו בחברת כי״ח, שהיא בעצם התגלמות חזונו זה. בעזרת אגודה כבירה זאת לא יקשה גם לקבל את הרשות מאת השולטן וכן את תמיכת העמים לשיבת ישראל לארצו.