Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1931-01-01 · XXII = 1931/32 (1931-1932) · page 241

Jesaia 51,6. pKni שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת כי שמים כעשן נמלחו כבגד תבלה . ♦ . Die Etymologie des Verbums מלה in unserer Stelle ist bis heute noch ungeklärt. Tg. hat es mit עדי weichen, vorüberziehen, aufhören wiedergegeben (ארי שמיא כתננא דעדי כן יעדון). So auch die Pe8. Die LXX übersetzten es mit äaT€Q6co&r] — beraubt werden, verloren gehen. Aquilas \A0ij&r1öav (von aAoäv zerdreschen(?)). Ibn Gaunah bringt es mit ובלוי מלחים (Jer. 38,11) zusammen, und schreibt ענינו הבלויות והיושן והמקיקה Abgenutztes, Altes, das zerrieben, abgeschnitten oder abgetrennt wird.ג) Raschi schreibt: .נמלחו נחבלו כמו בלויי הסחבות והמלחים (ירמי׳ לח) בגד הנשחת ל״א נמלחו נתבלבלו לשון מלחי הים שמבלבלין המים במשוטות מנהיגי הספינה וכן ממולח טהור (שמות ל, לה). Wie wir sehen, schwankt Raschi zwischen den zwei Erklärungen ״verderbt sein* * * 4‘ und ״vermischt werden“. 2) Rabbi David Kimchi, der sich über den Inhalt dieses v. ziemlich lang auslässt, zitiert Maimonides allegorische Deutung, aus der hervorgeht, dass jener unser מלח mit ״Zerschneiden“ erklärte. 3) Fügt dann hinzu ,נמלחו ענץ השחתה וכן ארץ מלחה ולא תשב. Dieser Klassiker der Bibelexegese stimmt also mit der ersten Erklärung Raschis überein, wodurch der Sinn des Satzes klar ist. Ihm folgten auch Abarbanel zur St. (4(יושחתו מגזרת ארץ מלחה) und Luzzatto, der einfach Raschi zitiert. *) Sefer Haschoraschim S. 202. Vgl. auch seine weiteren Ausführungen: וממנו נגור ארץ מלחה ולא תשב (ירמי' יו, ר), ומשכנוודו מלחה (איוב לט, ו), ארץ פרי למלחה (תהלים קו, לד). כלומר מדבר שממה והנגור מן הישוב והוא דומה לארמית כל די מלח היכלא מלחנא (עורא ד, יד). ויכשר להיות נגור מהענין הוה עוד ברית מלח עולם הוא (במדבר יח, יט). כלומר ברית כרותה ו נ גו ר ת עד עולם. vermischt, um- ממולח טהור 30,35 .Zu seiner Deutung von Ex ף ,rohrt, vgl. Raschi zur St., der sich dort auf Tg. Onkelos beruft והרב הגדול רמב״ם דל פירש דרך משל על אבוד האומות והמדעים לישראל ף אמר ראו אך נחתכו השמים ההם .... כאלו אמר שהם אשר מלאו הארץ והיה נחשב בהם העמידה והקיום בשמים על דרך משל וגוומא אבדו מהר וכלו ככלות העשן. 4) Nachmanides in seinem Kommentar zu Ex. 30, 35 äußert sich zu unserer Stelle merkwürdiger Weise wie folgt: ויתכן שיהיה הלמ״ד נוסף בכי שמים כעשן נמלחו וירצח לומר נמחו, כמו בלאומים. כלו שלאנן ושלו (איוב כא. בנ> Sicherlich, weil ihm die Etymologie dieses Verbums nicht ausreichend erkenntlich war.