Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1930-01-01 · XXI. (1930) · page 363

356 טוב אחרית דבר שסיים רו׳ כ״ת כדבריו שאם לא יבאו האחים ר*זםן שקבע..... יחתום ... אשר יורוהו מן השמים. היטב אשר דבר כי בודאי מן השמים ינחוהו בדרך אמת ליתן מקום לדברינו ... ולא יתיר להסיג נבול ... ולפמץ גדר של הנדולים. אך ישוב יהפוך ידו לאסור איסר על n ומחזיקיו ייתן להם עצה ... לומר כלך מדרך זו פן תצא כאש חמת מרבנים ובערה ואין מכבה 5 הכ״ד החותט־ם בפקודת אלופים... פרנסים ונ־צ דקהלתינו קהל אשכנזים יע־א: נפתלי הירש בן ... כמהור׳ר עקיבא בער זצ״ל שמש ונאמן דק־ק הנ־ל: נפתלי הירש בן .... מהודר שמעון כהן דל שמש ונאמן דקיק הנ*ל: ואני אמלא את דברי דייה נאמני הקהלה יציו הניל שלפע׳ד כל הכתוב למעלה ... הכל באמת ... ומובטחני בשיב הנאון הישיש יתאזר בחסידותו... להודות על האמת..... אני הק׳ שאול חר בקיק אמשטרדם יעיא: XIV. Abdruck , ans Quelle II, e.1) העתק מה ששלח הגאון הנדול מהו׳ העשיל אב״ד דקיק שוואבך להגאון אב״ד דקיק אמשטרדם: שוואבך יום י' הנמצא מה איש אשר רוח אלקים בו לסדר ולפרט: למי כל חמדת ישראל. ידו בכל ויודע מכל כל ושואל. שמו הנחל מפורסם ונודע בישראל. ענוותנותיה כהלל. משפטיו כתהום רבה וצדקותיו כהררי אל. הוא ניהו ש״ב הרב הגאון הגדול. שבחו מי ימלל. מוכתר בנימוסין. ממנו מעלין ליוחסין נ־י ע־ה פיה אביר ור״מ כשית מוהריר שואל (!) נרו יאיר. כחום צח עלי אור. וכל חמסתופפים בצלו יתברכו מאלקי קדם השוכן מעונה. לשכון בטח בדד שאנן באד,לו ורעה אליו ואליהם לא תאונה. ולכאליש וייד; אמרות טהורות הניתן לכתוב בפקודת האלופים הרוזנים והקצינים פיו ונ*צ דקהלתו הרמה חתום מנאמנים דשם י״ב כסליו העבר ובשולי היריעה מתנוצצים ומאירים אמרותיו הצרופים מול עבר פני. ואחרי דרך מבוא השלים למר ולתורתו ואני תפלתי לה׳ שתרב גדולתו שקידתו שלוותו ובריאת גופו לעבודתו להרביץ תורה ולהרבות תלמידים בגבולו. ויברך ה׳ לאורייתא חילו. אכי־ר: נם הלום אחרי רואי שרו׳ פאמע׳ל ש־ב הגאון נדו מצדד ומהדר לאמת ולחזק ג) Ein grösseres Bruchstück bereits abgedruckt von H. Horowitz in Mtsschr. f. G. u. W. d. Jdtms. 1928, S.496. H. sind unsere Ausführungen völlig unbekannt, wie schon Wachstem, das. 1929 S. 64, moniert. Sonst wüsste er auch, dass Eabb. Heschei nicht als ״ältester Rabbiner Deutschlands“ (woher diese Wissenschaft?) angegangen wurde, sondern als Sulzbacher zuständiger Rabbiner.