Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1930-01-01 · XXI. (1930) · page 207

המזבח שבנית בראשונה וקראת למזבח ה" שלום vorzunehmen, und gleich darauf zu schreiben: ,"והרי פירש״ מפר השוד אשר לאביו מה יעשה בו ומשפירש (?) מה יעשה שפר השוד אשר לאביו חזר ופירש מה יעשה בפר השני ist eine reine Unmöglichkeit. Für die Behauptung, dass Gott Gideon anbefohlen hat, den ersten Stier auf dem ♦Altar, von dem v. 24 spricht, darzubringen, und dass Gideon auch so gehandelt hat, fehlt auch nur die leiseste Andeutung. Karo bringt auch noch Folgendes: וראיתי בפתדזנות אחרים שפר השוד ופר השני שניהם פר אחד והיפיל חד מן ופר השני ועשהו אות נופל כמו נרדם ורכב וסום (תהלים ע״ו ז׳) ולא ישר בעיני. Aber diese Erklärung ist auch unnötig, da das ו von ופר השני gegebenenfalls als explikativ gedeutet werden kann, was auch viele Erklärer getan haben. Merkwürdigerweise wandelt Malbim in Karo’s Fnßstapfen, wenn auch nicht in Begründung und Ursächlichkeit. Malbim meint: ויהי בלילה ההוא, הנה ביום בנה את המזבח, ולא נזכר שהקריב עליו קרבן כי היה ירא להקריב ביום מפני אנשי העיר, ובלילה רצה להקריב כמו״ש (פסוק כז) ויהי באשר ירא ובר ויעש לילה וכאשר פנה במחשבתו מה יקריב, איל או כבש או גדי אמר לו ה׳ קח את פר השור אשר לאביך, רצה לומר אותו תקריב, ולבך לא באר לו שיקריבנו, כי הוא מענה על ספיקו מה יקריב, השיב את אשר לאביך תקריב ועוד הוסיף וצוהו דבר חדש ♦ . . Auch diesen Ausführungen fehlt jede Basis im Texte, auch nur andeutungsweise. Übrigens ist ja klar, dass die Worte ויהי כאשר ירא*..מעשות יומם sich nicht auf das Darbringen des Opfers auf dem Gott gewidmeten Altar, als vielmehr auf die Zerstörung des Altars des Baal und der Vernichtung der Aschera bezieht. Aus v. 30, wo es heisst: ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו geht deutlich hervor, dass der Zorn der Stadtbewohner nur wegen der Zerstörungsarbeit Gideons gegen letzteren entbrannt war.1) In seinem Kommentar zum Talmud Babli Traktat Temura Fol. 28 b erklärt Rabenu Gerschom Meor Hagoloh השני nicht als Zahlwort, sondern als Verbum: gemästet.2) Er schreibt: האי השני היינו מפוטם ד שנים לעבודים כוכבים כגון הבקר והמשנים. Dieser Erklärung folgte auch Raschi sowohl in seinem Kommentar zum Talmud, als ף Vgl. Abravanel zu v. 30. 2) Dieser Erklärung entspricht eine LA der LXX, die noch später erwähnt wird.