Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1930-01-01 · XXI. (1930) · page 205

Exegetische Beiträge, v. Von Dr. Samuel Grimberg-Berlin. Richter 6, 25, 26,28. ויהי בלילה ההוא ויאמר לו ה־ קח את פר־השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרות. ובנית מזבח לה־ אלקיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרות. וישכימו אנשי העיר בבוקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי. Drei Mal kommt hier der Ausdruck פר השני vor, ohne dass ausgesagt sein 8011, was mit dem ersten פר השור d. h. הפר הראשק geschehen ist.1) Nach den Ausführungen in den vv. 26 und 28 ist überhaupt unverständlich, wozu Gott dem Gideon anbefohlen hat, den ersten פר השור zu nehmen, wenn mit ihm nichts geschehen sollte. Die alten jüdischen Erklärer haben diese Schwierigkeit bemerkt, und 80 schreibt denn David Kimchi: ואת הפר הראשון לא מצאנו שעשה עמו דבר אם כן למה צוהו לקחתו, אמר כדי לגולו מהם שלא יהיו מקריבין אותו לעבודה זרה. Diese Erklärung hat im Text keine Stütze. Weder bei der Anordnung, noch später wird von einer Ausführung einer solchen Anordnung, den פר השור zu verstecken, wie es bei der Sache des Darbringens bei dem פר השני der Fall ist, mit einem Worte gesprochen. Levy ben Gerson, der scharfe Rationalist, gibt eine Erklärung, die man am wenigsten bei ihm erwarten würde. Er meint: Der Yater Gideons hatte, wie es scheint, l) Ygl. J. Abravanel z. st.: ואמנם הפר הראשון לא זכר מה נעשה ממנו David Kimchi: ואת הפר הראשון לא מצינו שעשה עמו דבר u. a. ro»