Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1930-01-01 · XXI. (1930) · page 125

119 Ausspruch דינא דמלכותא דינא. Ferner Gitin 19b: Wenn man zü ß. Papa vor Gericht persische Urkunden brachte, welche bei nichtjüdischen Gerichten errichtet worden waren, so liess er diese von zwei unbefangenen Nicht Juden und zwar von jedem einzeln, nicht in Gegenwart des anderen vorlesen und dann auf diese hin selbst von belasteten Grundstücken Zahlung erheben. 13) Dagegen Gitin 88. ß. Tarfon: כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עבדם אע״ם שדיניהם בדיני ישח* אי אתה רשאי להזקק להם. Der Jude soll sich nicht freiwillig der nichtjüdischen Gerichtsbarkeit unterwerfen, selbst wenn diese nach denselben Bechtsgrund- Sätzen wie das jüdische ßecht urteilt. (Wegen Eidablegung u. dergl.) 14) Zeugenschaft: B. K. 114: Wenn ein Jude ohne behördliche Aufforderung (aus freien Stücken beim nichtjüdischen Gerichte für einen Nichtjuden gegen einen Juden aussagt, legen wir ihn in den Bann, weil das nichtjüdische Gericht schon auf die Aussage eines Zeugen hin zur Zahlung verurteilt) nach jüdischem ßecht sind zwei Zeugen erforderlich, dadurch wird also die jüdische Partei geschädigt. Diese Bestimmung gilt aber nur beim Dorfgericht, wo keine rechtskundigen Biehter zugezogen sind, aber nicht beim תואר, bei einem Gerichtshof, wo die rechtskundigen Biehter auch nicht auf die Aussage eines einzigen Zeugen verurteilen, sondern im solchen Falle dem Gegner ebenso wie nach unserem Bechte בדינינו einen Schwur als Ergänzung des halben Beweises auferlegen. (Siehe dazu Bosch über das alfonsinische Gesetz in Kastilien, dass kein Christ allein ohne jüdischen Zeugen gegen einen Juden aus- נימין יט: ר פפא כי הוד. אתי קמי* שטרא פרסאה דעביד כערכאות של כותים מקרי להו לשני כותים זה שלא בפני זה במסיח לפי תומו ומגבי ביה ממשעבדי 13) נימין פה: ותניא דדה ד טרפון אומר כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של נכרים אע״ם שדיניהם כדיני ישרא" אי אתה רשאי להזקק להם 14) ב״ק קיג: קיד. האי נר ישרא" דידע סהדותא לעכו״ם ואזל ואסהיד ליה בדיני דעבוים על ישרא* חבריה משמתינן ליה. מ״ט? דאינהו מפקי ממונא אפומא דחד. ולא אמרן אלא חד אבל בתרי לא. וחד נמי