Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1930-01-01 · XXI. (1930) · page 13

(א1ר־נ ל ד יהונתן בן נרשום בן מנשה (מנשה גוץ תלויה — צ׳ל בן משה סנהי קנ: רמנע מרשעים אורם .. מפני מה עין של רשעים תלויה Die תנים oder כתרים, die auf einzelne Buchstaben aufgesetzt werden, erwähnt eine agadische Erzählung: בשעה שעלה :מנחות כט משה למרום מצאו להקב״ה קושר כתרים לאותיות. Im weiteren Verlaufe sagt שבעה אותיות צריבות ני זיונים שעטנ״ז נ״ץ :רבא (Siehe רש״י und תוסי). In ב״ דבראשית צריך ד* תנין :סופרים מ א Die beiden Zeichen (בדיין הפוכות) vor und nach ויהי בנסוע heissen in ״בי סימניות״ אדר״נ ל (Siehe סופרי* ו א). VH1. פיסוק טעמים «נגינות♦ Auf das genaue Lesen des Bibelverses, so dass das Znsammengehörige auch richtig zusammengelesen und durch Absetzen und Erhöhen der Stimme akzentuiert werde, wurde das grösste Gewicht gelegt und jene Stellen, wo es zweifelhaft ist, oh ein Wort zum Vorausgehenden oder Nachfolgenden gehört, genau fixiert. (Selbstverständlich wirkt die verschiedene Art des Lesens au! die Erklärung des Verses zurück.) .יומא נב: דתניא איסי בן יודא או• חמש מקראות אין להם הכרע In weiterer Folge berichtet die גמרא über einen anderen Zweifel, den ר׳ חסדא hatte und der in der Parallelstelle :הנינה ו eine Bückwirkung hat, d. h. (wie רש״י erklärt) dahin, welches Wort im Satze mit einer trennenden נגינה zu versehen ist. In .נרדם לז lesen wir שמוא* אמר גומלין שכר על המקרא.. ר, יוחנן אמר: שכר פיסוק מעטים. Man darf für das Thoraiehren keine Bezahlung nehmen, wohl aber für den Unterricht im genauen Lesen und Teilen der Worte im Verse (ein Studium, welches über das Eiementare hinausgeht und einen höheren Unterricht darstellt, der nicht umsonst erteilt werden muss). — Von den נגינות werden in פוף פסוק :סופרים יג א und אתנחתא genannt. Genaue Texte, die im Talmud erwähnt sind. In der Misdhna יומא ז א wird das ספר תורה erwähnt, aus dem der Hohepriester die פרשה am יודב zu verlesen batte. Dasselbe befand sich in der עזרה. Ein ספר עזרה (nach anderer Lesart ״ספר עזרא") erwähnt die Mischna 7 פ״ק נ (Siehe רש״י und תי״ט). ln *דש