Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1929-01-01 · XXi (1929) · page 380

307 מלה זאת לא נתפרשה :bar ist1). Z. P. Chaies (bei Kahana) schreibt יפה, יש אומר שהוא פעל צוד משרש כנן שפי, בערבית "כסה על, גם שים עין"/ ובן באשורית כנה "נמר, שמר"/ ואם כן ימשך אל גפן "שמר, שים עינך על נפנך״״ מעין וכנה... ואולם הסננון מתמיה קצת "אשר נטעה"' והיה לו לומר ״יען״״... והר״י אבן גנח נסח t ו גנה פקוד את הגנה אשר" נטעת, ובזה הוא מרחיב המשל — "הנן אשר בו הגפן"/ Die letzte Hineindeutung in die Worte Ibn Gannähs ist unrichtig. Ein mit Reben bepflanzter Boden wird im Hebräischen nur כרם genannt, niemals aber 2גן). Die LXX, welchen Vnlg. folgt, übersetzten xou xaräQTiöou ctvxrjv, dachten wohl an כוננה בנה von der Wurzel כנן. Ihnen folgen von den Neueren Wellhausen, Kittel, Bertholet u. adie ומבנה lesen wollen. Albrecbt3) liest ובנה אשר und hält den ganzen Satz für eine alte Glosse, die זאת erklären sollte; durch das grosse נ sollte die Glosse als solche gekennzeichnet werden. Dagegen tritt schon Gunkel4) auf, indem er meint: durch diese Weglassung wird der Vers zerstört. Er selbst ist der Ansicht, dass man mit Grätz und Ehrlich u. a. וגנה lesen soll. Marti liest ,ופקוד גפן זו הכנר, indem er bemerkt: Am Schluss von Y. 15 ist das זאת sonderbar, am Anfang von V. 16 das וכנה ganz unverstündlich; ich vereinige beides zu 1 תכ^הt. Zuletzt noch die Ausführungen Baethgens. Nachdem er die Übersetzung Hieronymus: et radicem quam plantavit dextera tua zitiert hat, schreibt er: Sie (Hier. Syr. Targ.5)) betrachten כנה als Substantiv und lassen es noch als Objekt von ופקוד V. 15 abhängig sein. Freilich findet sich sonst nur die Form כן» mit Suffix בנו» und diese hat die Bedeutung ״Stelle“ oder auch ״Gestell“ Jes. 33,23. LXX sahen das Wort für einen Imperativ von כנן an, wonach Riehm וכנה lesen will; noch andere betrachten וכנה als Imperativ י) Vgl. auch a. Posnianski ספר תהלים מעתק בלשון רוסי ומבאר בשפת עבר, er schreibt:(הרמב״מן) העתיק ערהאלטן, בלשון צווי, וזה לא נכון ♦בעיני, כי יחסר פה הפעול כמו שיראה המעין ף Vgi. Amos 4,9 .ננותיכם וכרמיכם ף Zeitschr. f. Alttest Wissenschaft, XXXIX 192; S. 1631. zitiert bei Gunkel. 4) Die Psalmen, Göttinger Handkommentar zum A. T. S. 355. fi) Vgl. die späteren Ausführungen. 80*