Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1929-01-01 · XXi (1929) · page 60

20 ביד. יום ר כיו שבט ד-תר״ד פק״ק פראג .44 ,2 .16 לכבוד ההבם היקר החוקר הנכבד המליץ המהולל דורש טוב לעמו מהוריד רפאל קירכהיים נר״י. נפשי תהמי עלי לשלם לך תודות אלף על הכלל ועל הפרט כי הראית בפעליך אהבתך לעם ישראל כלו ועמלך ויגיעך להוציא לאור ולהעמיד לעיני השמש ונם נלוי לכל העמים, את אשר המתיקו סוד ונועצו אנשי לב בינותם על דבר הפp אשר דימו צוררים בנכליהם־ לעשות בחומת ציון — אשריך ידידי! כי עשו ידיך תושיה. ולבי יניד לו ואולי ידעו זאת בל הקוראים כסוני, כי כל האסיפה הנחמדה הזאת של המכתבים השונים1) מערכתה הנאוה ומביאיה ותוצאותיה היקרים ממך הבל ומידך נתונים לנו,• אחרי אשר ידעת.למשוך אליך• בצדק את לבב הרב הנאזן הישיש האב״ד נ*י2) ולבב בית דין הצדק אשר אנכי דורש פה בשלו־ כלם. בן תוסיף לעמול בעד אחינו הנזכרים, ולהיות להם לעזר נגד כל הנלחמים עליהם מחוץ ומבית — ועוד כבדת אותי הצעיר באלפיו לתרנם אנרתי ללשון אשכנזית3), בהעתקד. נכונה וחמודה ונם לשלוח אלי המחברת למנה יפה. עתה אתה 1 רוך ד, תסלח אם אערוב את נפשי להעירך על מעט דברים אשר היית יבול לתקן, והם ככתמים קטנים יותר כפי רב האור סביבם, כאלה נקודות שחורות בשמש אשר כפי רוב זהרה תנדלנה לעין הרואה. זאת האנרת הנפלאה מידידנו החכם המליץ הנדול מאנהיימער4), שכלה יפה ומחוכמת הוכהתה מעט רק בשורות(ים) [צד 102 שורה 17-18]. וכמו ברור בעיני אילו כתבת אליו שתים ושלש דלתות להעירהו כי מעט תיבותיו אלה יתנו צל על ננה דבריו, כי אז נתן תודה לך והודה על מפלט עטו ללא נכון וללא צדק כי המצות הראשיות אשר בהן עם ישראל מצויינים ונודעים, נמנע בטולן גם .אם ישנו או יזידו כל עדת יעקב בהן, בלתי אם יאמרו נואש לשם יהודים, וגם אז לא יוכלו להחליף גזעם לבלתי היות מזרע אברהם אבי הברית לכל יוצאי חלציו משרה אשתו. — אכן יותר רב הוא החסרון הנמצא לדעתי בדברי ידידי החכם הנדול שד״ל בסוף הערתו לצד 68 ומבלי לשעון עתה ננד השגתו על אדוננו הרמב־ם דל אשר לא נכונה נם היא לדעתי ואדבר מזה באיזה מקום אי״ה, הנה יכולת להעמידנה כלה, רק בהשמטה סופה "בא וראה" . וכר המעציב כל לב מבין. וידעתי איך יאמרו קוראים רבים ונם שמעתי אומרים כן, ראו זה האיש לא ישקוט ולא ינוה בכל מקום אשר ימצא איזה ענין אם הוא נם ביחים רחוק אל שונא נפשו הוא מאורנו ומדריכנו הרמב״ם דל, עד ישפוך עליו מררתו. מי שמע כזאת לאמר על הכם גדול ביהודים, יהודי גדול בחכמים במימון, כי איננו מתלמידי חכמי ישראל דדו? ומה מאד מתנגדת כוונה זאת למנמת בל המחברת ולמנמת דברי עצמו. רצונך ידיד יקר ורצון כלנו להראות כי דרך .1844 .Rabbinische Gutachten üb. d. Beschneidung. Fft. a. M (ג 2) Rabbi Salomon Abraham Trier. 3) Siehe dort: das hebr. Gutacht. S. 109 u. die deutsche Übers, hiezu S. 125 ff. .89 .*) Prediger in Wien, sein Gutachten s. d. S