Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1928-01-01 · XIX. (1928) · page 337

301 פייטן אזהרות י «י" הזיו? פיוט יוצר חכמי לומברדיא מסבת תום■ ז״ה - .23 סוכה מט. שכל ומה אני מקיים ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו בבית אינו נשמע אלמא במזבח אפי׳ בחוץ אינו נשמע וכן יסד ר׳ אליהו הזקן באזהרת אמת יהגה חכי אבני מזבח תוך ובר כן נגנזו ועבר .24 ביצה לג. רש״י דה נותנין מים בכלי זכוכית לבנה ונתנו מן המים בחמה כשהשמש הם מאוד והזכוכית מוציאה שלהבת ומביאין נעורת ומניעים בזכוכית והיא בוערה כך שמעתי בפיוט יוצר שיסד א׳ מנאוני לומברדיאה .25 חגיג׳ יא. ברום ואע״נ שאדם מחזיק ד אמות קומה סליה׳ אדם כדמובח בשמעתין דכוכין דאורך הכוך בקום דתעני׳ ד׳ אמות, קומת האדם אינו אלא ג׳ אסתר מנחם בן אמות לבד הראש.. ונם הפייט יסד מכיר במליחה אדם בקום איש כשלש אמות והרבעית אויר מגולה רנלי החיות קדושי דמוסף ר־ה ר׳י^יעזר הקליר 1 קדוש׳ יום ב דפסח ר׳י^יעזר הקליד יש מניהין בקדושתא שיסד הקליר וחיות אשר הנה מרובעות לכסא . . . ומוחקים הוי״ו . . ומיהו בחנם מחקוה שיסד דבריו ע־פ הירושלמי דהרואה... וכן היה דרכו שבכמה מקומות היה מניח שיטת הש*ס שלנו כדי לאחוז שיטת •הש״ם ירושלמי שהוא היה תנא והוא היה ר׳א ב׳ר שמעון . . . ובימיו היו מקדשין ע־פ הראיה שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום א■ קשה להדר אלחנן על מה שיסד הקליד בקדושתא שאנו אומרים ביום שני של פסח צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום א׳ שמשמע שדל שהקב״ה חס על אותו ואת בנו ואינו אלא נזירה. .26 הגיג׳ יג. ותלי .27 מדל׳ כה. מפני Die zwei zuletztgenannten Stellen 26/7 sind eigentlich nicht selbst halaehischen Inhaltes, jedoch knüpft sich an dieselben eine besonders interessante in halachischer Form geführte Debatte, ob