Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1928-01-01 · XIX. (1928) · page 325

289 Micha 4,11. ועתה באספו עליך גוים רבים האומרים תחנף ותחז בציון עינינו ״Nun versammelten sich wider dich viele Völker, die da sprechen . . . und unser Auge sich an Zion weide.44 Das hier unüb ersetzt gelassene ותהנף hat bekanntlich seine Schwierigkeiten. Targ. hat es merkwürdiger Weise mit (1אימתי תתוב ״)wann wird es — Zion — umkehren44) übersetzt, was als sehr V weit herbeigeholt bezeichnet werden kann. Pes hat es mit תתמנף wiedergegeben, woraus aber noch nicht zu scbliessen wäre, dass der Syrer etwa תטנף gelesen hat. Jedenfalls ist diese Übersetzung mehr als merkwürdig. LXX übersetzt es mit die Vulgata mit Lapidetur. Beide freie Übersetzungen. Schon der Umstand, dass die ältesten Übersetzer den Sinn dieses Wortes auf Umwege suchten, zeugt dafür, dass man schon damals sich über die Grundbedeutung der Wurzel חנף, zumindest hier, nicht im klaren war. Baschi erklärte die Stelle wie folgt: עתה תתחייב ציון בהטאתיה ויפקד עליה עוונה. Demnach תחנף sie soll schuldig werden, wodurch dann die Zerstörung eintreten müsste; vgl. auch David Kimchi in diesem Ideengang: יחשבו בלבם עתה תחנף ציון ותתחייב ובעוונותיה תחרב כמו שחרבה מקדם. Aber eine solcheWunschformulierung im Munde der Heiden mutet befremdend an.2) Die Erklärung ihn x) Wohl in der Bedeutung von: den sündhaften Weg wieder betreten Vgl. Lewy, Chald. Wörterbuch SW. תוב H• ף Vgi. Ehrlich מקרא כפשטו zur steile:?החנף. מה ענין חנופה לכאן בי אק חנופה בכל המקרא כי אם טומאה שיטמאו הארץ ויושביה בחטאותם ובתעבותם ובנללה ירחק מעליהם אלהיהם; ואם כן איך יאמרו כנגד ציון ה נו ים העולים עליה תחנף? ואומר אני שתחנף זו טעות סופר. ועקרו החנק, ופירושו תאבר עצמה לרעת. והוציא הכתוב הדבר הזה בלשון חנק, מפני שהעברים הראשונים המאבדים עצמם לדעת מרביתם נחנקים, כמו שהוכחתי בביאור לא נודע מי הכהו (דברים כא, א.) ובבאור ויחנק (ש״ב כז, ב״ג). והדבור משל לאמר שתאבד ציון עצמה לדעת בראותה שקרובה עתה לבוא וילכדוה הנוים הצרים עליה ויתעללו בה .... ויתורנם ללועזים. ״lass sie sich auf hängen״. Eine Beurteilung des Vorschlages und der Auslegung die hier ausgeführt sind, erübrigt sich völlig. Von Interesse ist nur, dass Ehrlich wohl herausgespürt hat, dass mit dem Hinweis auf חנופה (tu der üb״ liehen Auffassung) hier nichts anzufangen sei, und dass eine solche Äusserung im Munde der Feinde unmöglich ist. Vgl. auch Keil (Die 12 kleinen Propheten, S. 334): Viele Nationen haben sich versammelt gegen die Tochter Zion in der Absicht, sie zu entweihen und an der Entweihten ihre Augen »u weiden. Die 19 Jahrbuch der J.L. G.X1X.