Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- XIX. (1928)
- Date
- 1928-01-01
- Page
- – (sequence 322)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 76% known words query
- IRI
…/3486266-3486303--7561-3493938- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
286 rekturen vorgeuommen sind ist selbstverständlich. So schreibt G. Hoffrnann, (Versuche zu Amos)1) wie folgt: ganz unnütz; und Onkel? denn Ver- להוציא wäre נשא Nach wandter steht nicht da; hat die Seuche Vorliebe für Neffen? Auch .ינשאו דור1 מסרפו :schneit der Verbrenner unvermittelt herein. Lies : T : T Seine Verbrenner errichten einen Scheiterhaufen für dasselbe.“״ nach dem Folgenden sind mehrere Be-;בית Das Suffix seht auf finde sich מדורה 5 ,24 .Ez דיר העצ[מ]יפ .statten bei einem Hause schwebend wie ein (vom Winde) כדור נפוח ואגמון 41,12 auch Hiob angeblasener Achu-meiler oder — Schober am Nil. Ein genaues Bild von diesem Wirwarr der Korrekturen finden (-:von Dr. H. Torozyner למחקר לשון .המקרא wir in dem Aufsatze דודו ומסרפו. מלת מסרף בהוראת קרוב — על הוראה וו מעיד דודו שלפניו — לא תמצא אלא בפסוק וה בעמום ר. ו 5 (ט) והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו (י) ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית... — קשה בפסוק זה, שנאמר ונשאו ביחיד, בשעה שהוא מדבר על מתים רבים — עשרה ובכן אפשר היה לנקד נשאו במקום נשאו, אלמלא דודו ומסרפו שהם מעכבים; אף קשי אחר בחבור המשפט: ונשאו, כלומר את המת, להוציא עצמים מן הבית; כאלו היו המת והעצמות שני דברים שונים אשר האחד משמש כלי .להוציא־ את משנהו.3) ובאמת, כדי להוציא עצמות עשרה מתים נחוצים כלים, ושמות הכלים האלה אנו נוטים לחפש בשתי המלים שבין נשאו... ו — להוציא עצמים. ולכן בצדק הכירו החוקרים במלת דוד לא את דודו של אחד המתים אלא את הדוד, מלה שפירושה בתנץ־ לא רק סיר גדול אלא גם סל משא (ע׳ ירמי׳ כד, ב,; תחלי פא, ז), גם את ראשי שבעים בני המלך אחאב הנשחטים (מלכים ב/ י. ז) שמו בדודים לשלחם ליהוא יזרעאלה, היוצא מזה שנם מסרף המחובר לדוד בוא״ו החבור שם כלי הוא; כמובן שאז אי אפשר לנקד מסךף,אלא לכל הפחות על פי משקל שאר שמות הכלים מפעל או מפעל. אך גם זה מוטל בספק, אם לא נפלה שגיאה בגוף אותות המלה, ששרשה סרף — הגירסה משרפו הנמצאת במעטים מכתבי היד כמובן אינה אלא טעות על פי המלה שרף הרגילה — בלתי ידוע לנו כלל.*) יש גורסים דוד ומנרפה; אך נ׳ ום׳ רחוקות זו מזו בכתב מימות ף Vgl. Zeitschrift f. Alttestam. Wissenschaft, Bd. 3, S. 114. דביר ף Bd. 11. s. 65 ff. s) Wenn dieser Gedankengang richtig wäre, da hätte es heissen müssen [ונשאו דודו ומסרסו להוציא[בו• 4) Ich möchte dazu bemerken, dass in der Tosifta zu מקואות VI ein Verbum סרף ln der Bedeutung: mit Harz bestreichen, vorkommt. Dies könnte evtl, die Deutung von ומסרפו der Einbalsamierende (von Kara =5= חנט! bereits erwähnt) zulassen.