Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1928-01-01 · XIX. (1928) · page 33

QJ החיוב על אחד מבני החבורה לומר תהילים בכל שבת וי־ט ולא faik אדם «זר בלל ובאם שיש אחד מבני החבורה בבה״ב ולא יאמר תהילים אזי מחויב ליתן קנם חמשה לבינים וכן כל הקדישים הנמכרים אהר אמירת׳חהילים הכל שייך לצדקת נ״ח והגבאי מחוייב לנכות את מה שניתן בעד הקדישים. משמרת למשמרת מעות הצדקה דחבורה יצ״ו יהיו הגבאים מוזהרים ועומדים עד מאוד שלא להלוות שום פרוטה לשום אדם בהיתר כנהוג,) כ״א דווקא על משכנות בטוחים של כסף תחב או על שאר חפיצים העומדים למכור מיד ליד ולא ילוו לשום אדם על * *)ממרני כ״א ע־פ הסכמה דווקא של רוב בני החבורה יצ׳ו. ואהד מבני החבורה שיתן משכנו כנ־ל הוא קודם לאחר ואחד מן הגנאים שיצטרך ללות במשכנות כנ*ל מחוייב נבאי השני דווקא לצרף אותה עמו הסכמת אחד ממיוחדי דחבורה תרו ואין הרשות ביד נבאי ללות להנבאי חבירו אף על משכנות מדעת עצמו לבדו. והמשכנות יחיו מונחים ברשות הגבאי השני תמיד והנבאי או שניהם אשר לא שמח ללכת בדרך הנ*ל ישלם הכל מכיסו ומכספו כי הוא נקרא פושע ונם יוקנם בכלות שנתו של הנכאות באשר יושת עליו בפלילין כנראה להחבורה בצירוף הדב ואב*ד וב״ד. בכל שושן פורים מידי שנה בשנה בקנס חצי ריט על כל גבאי בלי הנחה בעולם מחוייבים הנבאים לאסף בני החבורה ולהתחדש נבאים כנהוג וקודם התחדשות מחוייבים החבורה ליתן חשבון צדק מהנבאים על הכנסות והוצאות ולחשוב זה לעומת זה מראשית השנה ועד אחרית שנה וכן מחוייבים הנכאים? לכתוב הכל בל השנה רשום בכתב אמת ולאחר התחדשות יתן כל אחד מבני החבורה בפי נדבת לבו הטוב העשיר לפי עשרו, ומתן אדם ירחיב לו, לעשות משתה ושמחה בימי הפורים האלה. כל הפושט יד לעשות לו פיעו לאיזה דבר מצוד. או להכנסת כלה וכיוצא בזה לא יעשו הגבאים דבר כ״א בדעת ומרצון רוב מבני החבורה יצ״ו אבל יכולים ורשאים הנבאים למי שהשעה צריכא לכך לעשות לו איזה הלוואה בחסדם על המשכנות מטלטלים מה שיחי ובתוך השנה מוטל על הגבאי?? המשכן ההוא ואחר בלות שנה מיום ההלואה יכולים ורשאים הנבאים להתראת ולמכר המשכנית עים השומא. ־** נשכח בתקנה הקודם לזה שבכל שושן פורים יהי׳ ההתחדשות באופן ובתנאי שיעשו שלשה בוררים ע*פ נורל ואותן הבוררים יש רשות בידם לעשות גבאים חדשים ברצונם הטוב הכשרים זה בזה. והבורר ים בעצמם מחוייבים להיות כשירים ונם יש להם רשות להיות אחד מהם נבאי אבל לא יותר. נוגעים הפסולים עדות ע*פ התורה אינם רשאים יחד להיות בהתמניות הנבאות, והראשון העולה דוחה את השני הבא אחריו וכן יהי׳ מי שיהיה אשר בא י) ע״פ היתר עיסקא. *) חילוף בתב, Jahrb. d. j.-l. Gesellsch. XVIII, hebr. Abt. Obligaton ך' * S. 31, n