Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1928-01-01 · XIX. (1928) · page 28

23 נמנן וגמרו לחדש שני גבאים מדי שנה ושנה בכל שושן פורים ף תמירין כסדרן דרך חוק ולא יעבור המועד, והגבאים שיתרשלו מלהתאסף להתחדשות הגבאים בזמנו יוקנס אחד ר־ט בלי פקפוק והאיש אשר ימרה לשנות את הסדר העשיית ההתחדשות הנבאים לקנס ג־כ בעד א׳ ר׳ט בלי הנחה, כי כן נהיני בסדר נכון לכתוב כל אחד את דעתו לשם שמים מי ומי שראוי לכך להיות נבאי בפתק מיוחד, ושם בסתר כל אחד את פתקו בקלפי ואינו רשאי לגלות את דעתו ופתקו לזולתו, וטורפם בקלפי ומי ומי שיבחר הוא הקדוש אשר יעלה ע״ם הרוב דיעות ואליו ישמעון בני החבורה על פיו יצאו ויבאו כל השנה בענין סדר העבודה נבון לשרת בקודש ההתעסקות בזה אחד דו/ ולא ירהבו הנער מקן והנקלה בנכבד וינהגו לחלוק כבוד זה לזה, והגבאים מחויבים לרשום ברשום כתב אמת ההוצאות והכנסות של כל השנה זה לעומת זה בלי העלים דבר מראשית השנה ועד אחרית השנה, אשר אחת לאחת יעלה לחשבון צדק ואמת אשר יתנו הגבאים לעיני כל החבורה יצ״ו שעת ההתחדשות הגבאים. ומה שיעלה במצודת החשבון יהי' מונח בקופסא למשמרת, ולא יעשה ישראל שארית, ומנון יהיה אחרית. ■ האיש אשר יעשה בזדון לעבור על אחת מהנה כולה או מקצתו ולבלתי שמוע אל הגבאים בסדר הנכון, רשאים בני החבורה יצ*ו לקנסו כפי הנראה בעיניהם וכה״ג חל החיוב על הגבאי ליתן הקנס מכסאו כשיעלים את עיניו מן מאן דרחים לי׳ לבלתי לתבוע ממנו •קנס או משכון מן העובר על אחת מהנ״ל הן במרד או במעל, ויחיש תחיית מוריד שאול ויעל.... משמרת למשמרת המעות של צדקה דהחבורה מנוי׳ וגמורה שאין הנבאי רשאי להלוות למאן דהוא כ׳א על משכנות בטוחים ומספיקים ובטרם בלות השנה מחויבים הגבאים להוציא מאשר נושה בם הקרן והרווח כפי אשר תשיג ידם בכל אשר תמצא ידו לעשות בכחו יעשה הנושה בו, ובאם המצא תמצא שהלווה מעות צדקה על משכנות בלתי ממפיקי׳ לקרן ורווח הרי הגבאי נכנס תחתיו ועליו לשלם את הכל מטיב כספו מכיסו וישלם מביתו, אולם להחזיק יד עני ואביון ולעשות חסד להטיב לטובים ולישרים בלבותם לפי תואר הענין עסק מצוד. יבולים ורשאים הגבאים יזרו כפי הנראה בעיניהם וכיכלת ידם להושיע לו במה דאפשר ותחשב להם לצדקה, תצל ממות ושאול עמוקה... ובהא סליקנא ונחיתנא יקרא דחיי ־ושבכי קאמינא, איש איש כי יבטא בשפתיו להרע בדברי עתק ובוז יבוזו לבני החבורה קדישא יצ״ו אשר לא יהי׳ לרצון להם על הכלל כולה יצא לדבר דברי עיקש ופתלתול על בל החבורה בענין עסק מצוד, התעסקות שלהם. הרי זה גקרא לועג לרש חרף עושיחו, ענש יענש באשר יושת עליו בפלילים ויכולים החבור יצ׳ו לתבוע ממנו משכון עד סך שני ר׳ט(2 ‘) סעודת מרעים בני הח״ק מוגבלת, בתקנת הח״ק משנת זית (1657), בבאסקאוויץ וברויסטיץ על שושן סורים, אבל התחדשות הנכאים ע״פ תקנת באסקאוויץ בחה״ט סכות, וברויסטיץ בחה״מ פסח מידי שנה בשנה,.Mf ר* .172 .G. u. W. d. J. Jahrg. 70, S *) ר״ט רייכסטאלער.