Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- XIX. (1928)
- Date
- 1928-01-01
- Page
- – (sequence 22)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/3486266-3486303--7261-3493638- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
17 הפלו ממונה על העצים תום׳ שקלי׳ ביד פנחס המלביש ממונה על מלבושי הבהנים שקלי׳ הא ובנדי כהונה היו בלשכה מיוחדת הנקראת על שטו (מדות אד) פתחיה — זה מרדכי, היה ממונה על הקינים שקלי׳ ה ה וידוע שחילופי הקינים וחילופי חילופיהן צריכין חכם ובקי כהלכות להכשיר כל מה דאפשר ולמה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודרשן ויודע ע׳ לשק שקלי׳ הא מנחות סה. p קמצו" נזכר לננאי הואיל ולא רצה ללמד על מעשה הכתב יומא לח. מתני׳ אמרו לו מאי ראית שלא ללמד? כולם מצאו תשובה לדבחהם בן קטצר לא מצא .. ועליהם יאמר "ושם רשעים ירקב, יומא לח. תום׳ יה־ב ב ח (עיי־ש) ידוש׳ יומא גט — וע״ישבקשו להרבות כבודם ולמעט כבוד שמים אין להם נין ונכד בירושלים שהיש ר׳ נו p ריפאי ממונה על הלולב תום שקלי׳ כיד ונראה שדדה ממונה על הלולבים שהיו מתנין בעיש להר הבית כדי ליטלן כשבת שמואל ממונה על התנורים תום׳ שקלי׳ ביד (וקרוב' לומר אלו התנורים שאופים בהם את המנחות או שמבשלים עליהם את קדשי הקדשים או אולי תנורים של פסח הנזכרים במעשה של הוני המענל) ומלבד הסגן והממונים אנו מוצאים עוד פקידים אחרים במקדש אשר נהגו שררותן.: קתוליקין, אמרכלים, גזברים, זקני בית אב — אבל הם נזכרים סתם ואין ואין אחד הזכר בשמו לזכר עולם ואף כהני׳ הדיוט׳ סוכרו בשמם ובראשונה אביא התנאים חכמי המשנה אשר זכו לעבוד עבודה בבית ד ר סרפון הוא היה ממשפחת כהנים בין מצד אביו בין מצד אמו (קידר ע א.) הוא ראה את המקדש על מכונו וראה בעיניו את הבנין בתפארתו. הוא זבה לעלות לדוכן עם אחי אמו ושמע את כה״ג כשהיה שם המפורש יצא מפיו בקדושה ובטהרה ומבליעו בנעימות *מזיו הכהנים (קידו׳ ע א. ירו׳ יומא גז ספרי זוטא וכז ט״ר במדבר יא קהל׳ ר׳ גיא) וכששמע את השם נפל על פניו (קהלת ר׳ ג יא) וגם ראה את אחי אמו שמעון (נ־א שמשון) שהיה חינר באחת מרגליו עומד בעזרה וחצוצרות תרועה בידו ותוקע ביום הקהל (ירו׳ יומא א א מגיל־ אי הוריו׳ ג 3 ספרי בהעל׳ י תום׳ פוט׳ זיו) — ולאחר החרבן היה עושה אכילת תרומה כעין עבודה ודורש .עבודת מתנה־ עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודת בית המקדש (פסחי׳ עב: ספרי קרח יח) וכשאכל תרומה שחרית אמר הקרבתי תמיד של שחר (ספרי זוט׳ יהז) ר׳ צרןק יומא בג. יסופר מעשה שהיה, תקינו רבנן פייסא (ד פייפות בסדר התמיד) עמד ר׳ צדוק על מעלות ■האולם ואמר אחינו בית ישראל שמעו — וכוי .... 2 Jahrbuch der J. L. G. XIX.